ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שלמה גורן
הרב גורן ומסייעיו הצליחו לפתוח את קברי הל"ה, הכניסו אותם לארונות וסידרו אותם. הרב השתדל לסדר את עצמות הנפטרים כך שיהיו במקומן. ואז, כאשר הרימו את הארונות והניחו אותם על המשאית, הכול התהפך והעצמות הפכו לגל אחד. דבר זה העציב והדאיג את הרב גורן מבחינה מצפונית. לפני כן היה לו ויכוח עם 'המועצה להנצחת החייל' אם צריך להעביר את הגופות או שעדיף להשאירן במקומן עד שיגיעו ימי שלום. אולם הורי החללים ביקשו מאוד להעביר את יקיריהם לקבורה בבית קברות צבאי מסודר, שם יוכלו לפקדם.
הסיטואציה הייתה קשה עבור הרב. נקיפות מצפון העיקו עליו והוא שאל את עצמו אם עשה כמיטב יכולתו לנהוג כבוד בגופות.
הוא חזר דרך מבואות ביתר על הקומנדקר שאיתו הגיע. בדרך החל לבכות מפני שחשב בלבו שמא פגע בתחיית המתים של החללים בכך שהתעסק ובלבל את עצמותיהם. חשב: אולי עשיתי דבר המנוגד להלכה ולאמונה בכך שבמקום לתת להם לנוח על משכבם בשלום הוצאתים מקבריהם והתעסקתי עם עצמותיהם? הדבר העיק עליו מאוד.
הרב גורן הקפיד ללמוד שבעה דפי גמרא בכל יום כדי שיוכל לסיים את הש"ס מדי שנה. בכל מקום שבו היה - בדרכים ובשטח - תמיד לקח עמו את הגמרא ולמד שבעה דפים ביום.
באותו יום למד מסכת שקלים, המשותפת לבבלי ולירושלמי. כשהיה בקומנדקר למד על הסדר וקרא את המשנה הבאה: "כל הכלים הנמצאין בירושלים דרך ירידה לבית הטבילה טמאין, ודרך עלייה טהורין". דהיינו, כל הכלים שנמצאים בירושלים בדרך הירידה למקווה - טמאים מפני שעוד לא נטבלו, ואלו שנמצאים בדרך העלייה מהמקווה טהורים, שכבר הוטבלו.
ומובאת שם דעה שאומרת שכל הכלים טהורים, גם אלו שנמצאו בירידה למקווה, חוץ מהסל והמגרפה והמריצה המיוחדים לקברות, שיש להם חזקת טומאה, וכל זמן שאין אנו יודעים שהטבילו אותם, יש להם חזקה שהם טמאים.
התלמוד הירושלמי מסביר שם את דברי ר' יוסי, שבמילים "חוץ מהסל והמגרפה והמריצה", הכוונה למריצה שמריצה את האבן בבית הקברות.
הרמב"ם מפרש במקום את דברי המשנה הזו: "מגרפה הוא כלי שמקבצים בו עצמות המתים, ומריצה הוא כלי שהיו מכתתין ומרצצין בו העצמות כדי שייכנסו בסל, להוליך אותם ממקום למקום כדי לקבור אותם". השם מריצה נובע מן הפסוק "ותרץ את גלגלתו".
הרב למד מפירוש הרמב"ם שכאשר מעבירים עצמות ממקום למקום הכניסו אותן לתוך סל, ומכיוון שהן היו גדולות מדי, הייתה המריצה מרוצצת ושוברת את העצמות. כך היה אפשר להעבירן מבית קבורה אחד לשני וממקום למקום כדי לקוברן.
הוא נוכח לדעת שכך היו נוהגים מאז ומעולם, כבר בתקופת התלמוד הראשונה ואף בתקופת הבית השני, היו מעבירים עצמות מבית קברות אחד לאחר. אנו לומדים מהתלמוד הירושלמי שכל הקבורות היו כפולות: ראשית היו קוברים את המתים בבית קברות אחד, שם היו קבורים בקבורה זמנית. אחרי כן היו אוספים את העצמות בארונות של עצי ארז וקוברים אותן בכוכים בקברות משפחה.
מפירוש הרמב"ם למד הרב גורן שאין בכך ערבוב עצמות, ושאין בכך כדי למנוע חלילה סיכוי לתחיית המתים. הרב גורן ידע שעצמות החללים לא נפגעו ונותרו שלמות, ורק עקב טלטלות הארון הן זזו והתפרקו מהמבנה שלהן בתוך הארון. מהרמב"ם משמע אף שהיו שוברים לכתחילה את העצמות, ולא חששו שמא זה מהווה ביזיון המת או פגיעה בתחיית המתים.
עיניי הרב גורן זלגו דמעות של אושר.
כאשר למד את המשנה הזו בדיוק בירידתו מהכביש ממבואות ביתר לשפלה, תוך כדי העיסוק בעצמות החיילים וההרהורים הפנימיים שלו, זה היה בשבילו סימן מן השמיים שמעשיו רצויים והם לפי התורה. הוא קיבל חיזוק ועוצמה לפעול במבצע ליקוט העצמות ביתר שאת וביתר עוז.
לאחר שסיים הרב את מבצעו הממושך והמסובך והביא חללים רבים למנוחת עולמים בירושלים, אמר בלוויה הממלכתית הגדולה שנערכה עם רוב שרי הממשלה, וכל המטה הכללי: "אחינו הקדושים גיבורי ישראל, אדירי הרוח, שמסרתם נפשכם על קדושת השם ועל תקומת ישראל... ליקטנו את עצמותיכם הקדושות משדות הקטל ומגיא ההריגה, משער הגיא ועד פתחי ירושלים, והבאנו אתכם אל אדמת עיר הקודש ששחררתם, בה תבואו אל מנוחתכם ביום הזה בי"א באדר, הוא יום הגבורה בישראל. בצל ההר הנשקף על פני בירת הנצח, תהא נפשכם צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיכם, ויחד עם אחיכם במלחמה ובגבורה שנפלו גם הם למען יחיה ישראל ולמען יכונן ציון".
על פי הספר 'הרב שלמה גורן - בעוז ובתעצומות, אוטוביוגרפיה' בעריכת אבי רט (ידיעות ספרים)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
