ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא. 1+ לא: 5-)
חלק א - סוכה שאולה וסוכה גזולה
א. הקדמה –
A. הדמיון וההבדלים בין סוכה ללולב –
הדמיון – בלולב "ולקחתם לכם" – משלכם,
בסוכה "תעשה לך" – משלך.
ההבדלים -
בסוכה יש חומרא ושתי קולות –
חומרא – בלולב – רק ליום הראשון, בסוכה – כל שבעת הימים.
שתי קולות לפי רבנן:
- לרבנן זה רק אוסר גזולה,
לר"א – גזולה + שאולה.
- לרבנן קרקע (וסוכה מחוברת = קרקע) אינה נגזלת (כלומר לא נחשב שקרה כלום)
לר"א – קרקע נגזלת.
B. פסול גזל – רק אם עוד לא קנה (כמו שראינו לגבי לולב, למשל על ידי יאוש + שינוי רשות/מעשה/שם).
ב. שלושה מצבים -
A. גזל סוכה על עגלה – פסולה לפי כולם, כי היא סוכה גזולה.
B. תקף סוכת חברו וישב בה. מחלוקת: (זה המקרה בברייתא לא. 2+)
לרבנן – כשרה
כי קרקע אינה נגזלת, ולא נחשבת גזולה אלא שאולה, ושאולה כשרה.
(יוצא לרבנן שיש שלוש דרגות – שאול, גזול, קנאו, ורק באמצעית פסול).
לר"א – פסולה, משתי סיבות:
- קרקע נגזלת.
- גם אם קרקע לא נגזלת, שאולה פסולה.
- בראשונים –
C. גזל עצים ובנה איתם סוכה – כשרה לפי כולם כי קנה את הסוכה
שתי סיבות אפשריות –
יאוש + שינוי מעשה + שינוי שם – קנה.
אך התוספות – זה שינוי החוזר לברייתו ולכן לא קונה.
- תקנת השבים (תקנת מריש) – קנה.
[לגבי זה:
- סיפור על הסבתא ורב נחמן, שעבדי הריש גלותא גזלו לה עצים, אך צריכים להחזיר רק את השווי.
- רבינא – גם בכשורא (חידוש – אפילו שקשה להשיג כזה).
- אם תבעו בסוף החג – מחזיר לו את הכשורא, אא"כ חיברו בטיט (שאז יש את תקנת השבים + קנה בשינוי)].
- יאגדנו מלמעלה.
דחייה – זה בגלל שצריך "כפות". - צריך אגד ממינו.
(לא. מתחת לאמצע)
חלק ב – לולב יבש
בברייתא: רבנן – פסול (משנה), ר"י – כשר.
רבא: באתרוג לכו"ע פסול ("הדר"), המחלוקת בלולב (האם למדים מאתרוג).
קושיות וראיות
A. קשה על ר"י בברייתא שמכשיר לולב יבש, ראיות שלכאורה ר"י מצריך הדר –
דחייה – כי צריך אגד, אז שלא יחשב חמישה מינים.
B. קושיות על רבא, ראיות שר"י לא מצריך הדר באתרוג -
- והרי ר"י הכשיר בברייתא גם אתרוג יבש!
דחייה – הוא התייחס שם ללולב.
(דילוג לא: 5-13)
- ר"י בברייתא – אתרוג הישן פסול, ור"י מכשיר. תיובתא דרבא.
- ר"י פוסל אתרוג ירוק ככרתי (ור"מ מכשיר)
C. קושיות על דחיית רבא, ראיות שמצריך הדר באתרוג -
דחייה – כי לא היה גמר פרי ולא נחשב פרי.
- גודל מינימלי -
מצריך אתרוג כביצה (ור"מ – מספיק אגוז).
דחייה – משום גמר פרי.
- גודל מקסימלי – ר"י שיאחז שתיים בידיו (רי"ס – אפילו אחת בשתי ידיו!).
דחייה – כדי שיוכל להעביר המינים מיד ליד אם צריך בלי שיפול.
- 4.למה כתוב "פרי עץ הדר"?
"הדר באילנו משנה לשנה" (אחת הדרשות בדף לה. להוכיח שמדובר דווקא באתרוג).
נספח – שתי קושיות פשיטא על הברייתא –
- אסור להוסיף על 4 המינים?
החידוש – אפילו לר"י שלולב צריך אגד, והוסיף עוד מין מחוץ לאגד.
- לא מצא אתרוג, לא ישתמש ברימון.
החידוש – שלא אומרים שלא תשתכח תורת אתרוג.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








