ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אולם, בימי קדם, המחזה אשר נגלה לצופה מהמקדש מזרחה, היה שונה לחלוטין. כנראה, שבמקומות מסוימים בהר ובשיפוליו נכרו אחוזות קבורה מסוימות, ובכל זאת – דווקא את האזור השוכן בדיוק ממזרח לשערי המקדש נצטווינו להשאיר ריק מקברים. במקום זה, נצטווינו בפרשת פרה לשחוט את הפרה האדומה – "והוציא אותה אל מחוץ למחנה... והזה אל נוכח פני אוהל מועד". פני המקדש הם מזרח המקדש, והפרה היתה נשרפת במקום טהור בהר הזיתים בדיוק מול השער המזרחי של המקדש, כשהכהן צופה ומכוון בהזאתו לשער ההיכל בעצמו (פרה פ"ג/ יומא טז:).
סוד מופלא גנוז במקום שריפת הפרה. סוד, אשר מי שיעמוד על טיבו יגלה, שהפיכת הר הזיתים במהלך הגלות למקום קבורה, וקביעת ההר כמקום שריפת הפרה נובעים למרבה הפלא מאותו שורש.
כלל יסודי יש לנו בעבודת הקרבנות – איסור שחוטי חוץ. בשונה מכל העמים העובדים את אליליהם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן, לישראל יש רק מקום אחד לעבודת ה', מקום המקדש – "המקום אשר יבחר ה'". השוחט קרבן מחוץ למקום המקדש עובר על איסור (למעט בתקופה בה הותרו הבמות). והנה, הפרה האדומה שונה מכל הקרבנות, ואותה עלינו לשחוט דווקא מחוץ למקום המקדש, מדוע?
כבר כתבנו בעבר בבמה זו על כך שמקום המקדש מקביל למקום גן עדן (בקצרה – על פי פרדר"א ורש"י, שאדם גורש מגן עדן לצד מזרח, אל מקום המזבח – מקום כפרתו, שהוא גם המקום ממנו נוצר. המזבח נמצא ממזרח לבית המקדש, כך שהמקדש עצמו מקביל לגן עדן). בלב גן עדן נמצא עץ החיים, היכולת להביא חיים נצחיים לעולם ולהינצל מטומאת המוות.
אולם חטא האדם וגורש מגן עדן מזרחה, ובכך נגזר עליו המוות – "ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החייים ואכל וחי לעולם... ויגרש את האדם, וישכן מקדם (ממזרח) לגן עדן... את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
בהמשך, הפך קין את איום המוות למוחשי בהורגו את הבל, ושוב נגזר עליו לגלות אל מזרח גן עדן – "וישב בארץ נוד קדמת (מזרח) עדן. "שם גלה אביו ... ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים" (רש"י בראשית ד, טז). (ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי ב, יד אומר שהמאבק בין קין להבל נסב סביב הזכות לירש את ארץ ישראל. ולפי זה אולי הקריבו את הקרבנות במקום המקדש, ובאזור זה התרחש הרצח ולכן גורש משם מזרחה).
נקודה זו באה לידי ביטוי גם בהיבט הגאוגרפי של מזרח ירושלים. רכס הר הזיתים חוצץ בין אזור ירושלים הפורה ומלא חיים לדממת המדבר. מדבר יהודה, המשתרע מהר הזיתים מזרחה, אינו חלק מחגורת המדבריות העולמית, אלא מדבר 'בצל הגשם'. כלומר – הגשם יורד בהרי ירושלים, אך עקב הירידה התלולה מרכס הר הזיתים לים המלח, חלה התחממות, והעננים לא מורידים גשם. כך הפך אזור מזרח הר הבית, לאזור החוצץ בפני הגשם – החיים, וכביכול יוצר את המוות.
אולם, המוות הוא שקר. האמת היא שרק הגוף כלה ומת, ואילו הנשמה הרוחנית ממשיכה לחיות לנצח. לפיכך, נצטווינו על הפרה האדומה המטהרת מטומאת המוות. הכהן יוצא ממקור החיים – מקום המקדש, שממנו החל העולם לחיות (אבן השתיה, שממנה הושתת העולם), וצועד בדיוק מזרחה למקום המבטא כביכול את המוות. בהר הזיתים הוא מסתובב, אחוריו אל השממה המבטאת כביכול את המוות ופניו אל המקדש – מקור החיים. הוא מכוון את מבטו דרך כל שורת השערים בחומות המקיפות את המקדש, עד שמבטו חודר אל פנים המקדש, ומזה נוכח פני אוהל מועד. מקום המוות שב לינוק ממקום החיים.
בכך הוא מבטא את האמונה שהמוות איננו סופי, רק הגוף מת, אך הנשמה ממשיכה לחיות וסוף החיים להתלקח מחדש, ולשוב ולחיות את הכל.
זו הסיבה, שבמהלך הדורות יהודים מכל העולם התאוו להיקבר בהר הזיתים, מפני שהאמינו שמשם המתים עתידים לחיות מחדש. ואכן, באחרית הימים (סוף זכריה) – "ועמדו רגליו... על הר הזיתים, אשר על פני ירושלים מקדם... ונבקע הר הזיתים... יצאו מים חיים מירושלים", ויחיו את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
