ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אדם הראשון נברא בצלם אלוקים. מושג זה "צלם אלוקים" מושג קשה לפרשנות, דנו בו פרשנים ראשונים ואחרונים. בדורות האחרונים שלשה פרשנים מרכזיים - המלבי"ם, הרב מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" והראי"ה קוק - מסבירים שצלם אלוקים הוא תכונת הבחירה החופשית המאפיינת את המין האנושי. בריאת האדם היא יסוד התורה כדברי הרמב"ם: "ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים" (הלכות תשובה ה' ג). לולא הבחירה החופשית לא ניתן לצוות על האדם מצוות עשה ומצוות לא-תעשה, לא ניתן לתת לו שכר ועונש, וממילא לא ניתן לתת ולקבל תורה.
במסכת ברכות (לג עמ' ב') אמר רבי חנינא: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מסביר מרן הרב: "השלימות האמיתית היא להתדמות לשם יתברך כפי האפשרות בחק נברא. והנה אמיתת השלימות היא החופש הגמור שהוא הוראה ליכולת הגמורה, כי כל זמן שיש איזה דבר מכריח, אין כאן שלימות החופש והיכולת" (עין אי"ה ברכות פ"ה קז). מטרתו של האדם בעולם היא להידמות לה' כפי יכולתו בתור נברא. ה' הוא כל יכול, יכולתו הבלתי מוגבלת נובעת מכך שאין הוא נתון למגבלות, ה' על פי תפיסתנו הוא החופש הגמור, אין מי שיאמר לו מה לעשות, ואין הוא זקוק לדבר. ה"יכולת הגמורה" מורה על ה"חופש הגמור", אם יש איזה שהוא דבר מאלץ ומכריח, הדבר מגביל את החופש. "על כן המעלה היותר עליונה באדם היא יראת ד', שבזה הוא מתקשט בתכלית השלימות של ההכרה האמיתית בכבוד יוצרו. ומפני שהיא תכלית המעלה, צריכה להיות מוטבעת בתכלית השלימות בהשגתה, ע"כ היא מחוברת לחופש הגמור" (שם). יראת ה' מחברת את האדם לה' יתברך, אדם צריך להתאמץ להשיג מדרגה גבוהה זו של יראת ה', ניתן להשיג מדרגה זו רק מתוך חופש גמור, ולכן "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", האדם צריך לבחור את יראת השמים בצורה חופשית לגמרי. הבחירה היא לא חד פעמית, מידי יום ביומו ומידי שעה האדם בוחר את יראת השמים, וכך הוא מתקרב ומתדמה לבוראו.
"חופש הדעות וחופש המחשבה למשל, מי לא ידע שהוא מקור ברכה למין האנושי, שהשלמתו היא חופשו, וכל כך עמוק מונח הדבר בעמק התורה עד שהכרת ה' היא בחופש, באפס הגבלה" (קבצים מכתב יד קדשו א' עמ' קכז). חופש הדעות והמחשבה הוא חופש עליון, שעשוי לקדם את המין האנושי למעלה גבוהה, אבל כדי להגיע למדרגה זו נדרשת עבודה: "צריך להכין את האדם שיהיה מוכן אל זאת המעלה לבוא לעלמא דחירו (עולם החירות), על כן צריך עבודה בתחילה. אי אפשר להעמיד חוקר מתהלך ברחבה כי אם כשיוקדם לו תחילה שיעבוד של האותיות הדקדוק והסגנון, ואז יתפתח להיות מתהלך ברחבה בחקרי חירות, והחירות תניחהו ליסוד האמת..." (שם). כדי להגיע למדרגת החופש צריך לעבוד. חוקר הרוצה לחדש צריך ללמוד לפני כן חומר רב, לקרוא אותיות רבות, ואחרי שיחכים יוכל להתרחב ולפתח אופקים חדשים, ולהגיע לחקר האמת.
יסוד החופש הוטבע בעם ישראל ביציאת מצרים. המין האנושי שנברא ביום השישי מימי בראשית הלך ושקע בתוך הטבע המגושם של העולם. התפתחות האימפריה המצרית המכונה "בית עבדים" הייתה ביטוי לדיוטה הנמוכה אליה הגיע העולם. עם ישראל מצליח לפרוץ את המיצרים ולצאת ממצרים, ובכך להראות לעולם שעבדות נוגדת את הטבע האנושי. המסר הנשגב של החירות התגלה ביציאת מצרים על ידי העם בכללותו, אבל כדי שמסר זה יופנם בליבות ישראל במודע, חייבים לקבל תורה בהר סיני, התורה שקיבלנו בסיני הייתה בכפיה: "כפה עליהם הר כגיגית" אבל בדור הגאולה קבלת התורה היא ברצון חופשי, ובכך אנו מראים לעולם שלא רק שיצאנו מעבדות לחרות פיזית אלא הצלחנו להתגבר גם על העבדות הרוחנית. הבחירה החופשית בתורה בדור האחרון היא דרך סלולה לקרבת ה'.
"באותו הזמן שנגלה עלינו מלך מלכי המלכים וגאלנו גאולת עולמים, נוצרה בנשמתנו תכונת החופש, חירות הרצון, המוכשר לשעבוד מלכות שמים בצורתו האידיאלית. ורז עולם הוא שיש בסגולת המצה, לתן כח חפשי בחירות הקודש. וכשהוא בא בפרק זה, שהנשמה הכללית והאישית שבה עוד הפעם להתחדש, כל נקודה ונקודה מעצמיות חייה אין שיעור לערכה" (אורות הקודש ג עמ' לו). אכילת המצה בחג המצות מסייעת לנו להטביע את תכונת החופש, דווקא בפרק הזמן בו יצאו אבותינו ממצרים, הנשמה הכללית והאישית מתחדשת, הנשמה מקבלת כוחות חדשים בעלי ערך אין סופי. בחג המצות הבעל"ט נתאמץ להתחדש בחיי הכלל והפרט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
