ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האמת היא כמובן הפוכה. הציווי המקורי של הקב"ה הוא לקיים ליל סדר אחד, רק מפני הגלות והריחוק מארצנו, נוצר ליל הסדר השני. אמור מעתה, שבני ארצנו הקדושה – מקום השראת השכינה, זוכים בליל סדר אחד יותר ממה שבני חו"ל זוכים בשני הסדרים.
ובכל זאת – העניין מוביל לשאלה גדולה. ערבי חגים בכלל, וערב פסח בפרט, הם זמנים שיהודי משקיע רבות בהכנות חומריות לחג. אמנם נכון, ש'שואלים ודורשים בהלכות הפסח, קודם לפסח שלושים יום', ובדרשת 'שבת הגדול' הרב מוסיף ודורש בעניין, אך עדיין התחושה היא שאצל רובו המוחלט של עם ישראל ההכנות המעשיות דוחקות את רגלי ההכנות הרוחניות, ואנו מגיעים לחג קצת במצב של –'תכבד העבודה על האנשים, ואל ישעו בענייני רוח'. תמוה!
תמיהה זו צפה ועלתה בליבי בחדות, בערב ראש השנה אחד, מספר שנים אחרי חתונתי. כל היום טרחנו ועמלנו בענייני המעשה של החג, והנה אני פוסע במהירות לבית הכנסת לקבל את פני השנה הנכנסת. בזיכרוני עולים שנותי בישיבה, כשיכולתי ללמוד ולהתכונן מבחינה רוחנית לחג, וכעת אני שקוע כולי בענייני המעשה ובקושי 'מגיע' לחג. וכידוע, ערב פסח הוא העמוס מכל ערבי החגים.
דומני, שזה בדיוק המסר של הקב"ה אלינו בערבי החגים. 'ואנשי קודש תהיון לי', אמר הרבי מקוצק – אין חפץ לקב"ה במלאכים נוספים, הוא ברא אנשים כדי שימליכו את הקדושה בחיים. ההכנות המעשיות של ערב החג יוצרות אצל האדם, המורכב מחומר ורוח, את קומת המסד שעליה הוא בונה את קומת הרוח בחג.
כמובן, מי שיכול ועתותיו בידו להתכונן מבחינה רוחנית, עליו לעשות זאת. כל יהודי ודאי מחויב להקצות זמן ללימוד הלכות הפסח ולדרשת שבת הגדול. ועדיין עלינו לשמוח בהכנות המעשיות המחוללות בקרבנו את התחושה והציפיה להתגלות הרוחנית של החג. ובחג, נוסיף ונתקדם מבחינה רוחנית ונבנה את הקומות הנוספות.
בפסח – עניין זה מקבל גיבוי הלכתי מיוחד. בדרך כלל, בכל המצוות יש לנו כלל ש"מצוות צריכות כוונה". אמנם אין צורך בכל הכוונות הנשגבות וכו', אך צריך כוונה יסודית של רצון לצאת ידי חובת המצווה. לכן, למשל, התוקע בשופר בשביל לנגן, ולא בשביל לצאת ידי חובת המצווה – לא יצא.
אולם במצה יש דין מיוחד, שמי שהכריחו אותו בכוח לאכול מצה, למרות שלא רצה לקיים את המצווה יצא (רמב"ם חמץ ומצה ו, ג). טעם הדבר, (נושאי הכלים שם), כי במצה המצווה היא שהגוף ייהנה והרי הגוף נהנה גם ללא כוונה. אם כן, בפסח, העולם המעשי נושא בכנפיו את העולם הרוחני גם בלי כוונה.
(לכך אפשר להוסיף, שבמצה מעבר לחובת האכילה יש גם חובה לחוש את טעם המצה, לכן האוכל מצה מבושלת לא יצא (שו"ע תסא, ד). וכן בסוף ליל הסדר אסור לאכול מאכלים אחרים אחר קרבן הפסח או אחר האפיקומן, כדי שטעם הקרבן/ המצה יישאר בפיו.
גם קרבן הפסח שונה מצוות אכילתו משאר הקרבנות. שהרי בכל הקרבנות השחיטה והאכילה נמנות כמצווה אחת, ואילו בקרבן פסח השחיטה והאכילה נמנות כשתי מצוות, וזאת מפני שבכל הקרבנות אין חובה על האדם לאוכלם, המצווה היא שהקרבן יאכל ולא ישאר, לעומת הפסח שיש חובה על כל יהודי לאכול פסח (מועדים בהלכה רפא). אם כך רואים שבפסח יש הדגשה מיוחדת של האכילה, ההנאה והטעם).
מתאימים הדברים ליום של גאולה כפסח, שה' מתגלה בעולם, עד כדי כך שאנו פוגשים אותו בעולם המעשי שלנו. ויהי רצון שנזכה כולנו עוד השנה להקריב קרבן פסח במקדשנו, ונגאל גאולת עולמים במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
