ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, להפתעתו הרבה, שומע החסיד את הרבי לומד בפרשת קדושים בדרך מיוחדת, וכך למד: "ואהבת לרעך כמוך". כמוך? (תמה קולו של הרבי.) שתיקה. (ושוב נשמע קולו של הרבי) – 'כמוך'! (הרבי הבין וענה בסימן קריאה – כמוך!).
הרבי מקוצק מדויק ותמציתי היה, ואת הגיגיו העמוקים ביטא בפתגמים קצרים וחדים כתער. אולם במקרה זה, הרבי כלל לא ביאר את כוונתו, והחסיד לא הבין מאומה.
רץ החסיד לרבי צבי הירש מטומשוב, נאמן ביתו של הרבי, ושאלו לפשר העניין. ביאר לו רבי צבי הירש: הרבי התפלא – אם התורה מצווה על האדם לאהוב את רעהו כמותו, אם כך צריך האדם לאהוב את עצמו, והלא אהבה עצמית יכולה להוביל את האדם לגאווה ומידות מגונות רבות?
על כך ענה הרבי- כמוך! כמו שאתה שונא את עצמך, כך תאהב את חברך!
עפר אנו לרגלי גדולי ישראל הללו, ובכל זאת פשט הפסוקים והפרשנים בכל הדורות הורו להיפך. ויש כאן נקודה שחשוב לחדדה, כי מבלי משים אצל רבים מאיתנו היהדות נתפשת, חלילה, כמחנכת לשנאה עצמית, כאשר באמת היא מחנכת לאהבה עצמית. האהבה העצמית צריכה ליטוש וחידוד, כדי שתוביל לכיוון טוב ונכון בעבודת ה'.
על הפסוק – 'ואהבת לרעך כמוך', אמר רבי עקיבא – "זה כלל גדול בתורה". המתבונן במשנתו של רבי עקיבא (ורמז לכך הרמב"ן כאן) יגלה שמרכזיותו של הפסוק נעוצה לא רק בחובת אהבת הרע, כי אם גם בחובת האהבה העצמית.
וכך מבואר במסכת בבא מציעא (סב.) – "שניים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותין – שניהם מתים. ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב (ניצל). דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד – וחי אחיך עמך, חייך קודמים לחיי חברך". ראשית – צריך האדם לדאוג לחייו שלו, ורק מתוך שהוא חי הוא יכול לדאוג לחיי חבירו.
כך זה גם באהבת הרע. התורה הקדימה באלפי שנים ולימדה את הכלל הפסיכולוגי הפשוט – רק מי שאוהב את עצמו וטוב לו עם עצמו, ליבו יכול להיות מלא אהבה לכל. תנאי בסיסי ל – 'ואהבת לרעך' הוא – 'כמוך'. קודם כל, תביט בעין טובה ובאהבה על עצמך, ואז תוכל להביט בעין טובה ולאהוב את זולתך.
כפי שהיהדות מלמדת בעניינים רבים, שהאדם הרואה פגם בזולתו, כאשר הפגם הזה קיים גם בו, "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". כך גם באהבה – אדם שונא אחרים, כשליבו מלא שנאה לעצמו, ואוהב אחרים כשליבו מלא אהבה לעצמו.
אכן, כפי שהקשה הרבי מקוצק - אהבה עצמית כזו יכולה להיות פסולה מאד. אולם, כבר ענתה על כך התורה בחותמה את הציווי במילים – "אני ה'". האדם צריך לאהוב את עצמו, לא מכוח אהבה עצמית אנוכית ופסולה, אלא מכוח הנשמה האלוקית – חלק אלוק' ממעל, המתגלה בו. יהודי אוהב את עצמו, כי הוא אוהב את ה', וממילא הוא אוהב את ה' המתגלה בקרבו.
יהודי כזה, המלא אהבה עצמית רק מכוח אהבת ה', ממילא אוהב את רעהו כמותו, שהרי ה' המתגלה בו מתגלה גם ברעהו. כך כל חלקי הפסוק משלימים זה את זה וכרוכים זה בזה. וכפי שמבאר אור החיים הקדוש – "שבאמצעות יחוד הלבבות, מתייחד שמו יתברך, להיות שכל ישראל הם ענפי שם הוי"ה ברוך הוא, דכתיב – כי חלק ה' עמו".
"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול" (מרן הרב קוק זיע"א). בימי ספירת העומר, כשאנו אוחזים בשיפולי גלימתו של התנא הגדול רבי עקיבא, וכולנו תלמידיו המתקנים מעשי תלמידיו הקדומים, נאהב את ה', ומתוך כך – נאהב כל אחד את הנשמה הגדולה והמופלאה ששתל ה' בקרבנו, נשנן לעצמינו שאנו נפלאים ומתוקים וטובים, ואהבתנו זו תגרום לנו לאהוב כל יהודי כמותנו, ולראות כמה כל יהודי הוא נפלא ומתוק וטוב. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
