ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
היכולת של האדם מישראל לנדור נדרים שדינם יהיה כשל תורה שעליו לקיימם, היא משל המלמד על כוחו לחדש חידושי תורה שיהיה להם ערך כשל תורה, כמו שהנדר מחייב את הנודר כמו אסור של תורה, כך חידושיו מחייבים כשל תורה ממש. וכן אפשר ללמוד מהלכות נדרים, שיש לחכמים כוח בשעת הצורך גם לעקור דברי תורה בשב ואל תעשה, כמו שאפשר לנדור "קונם סוכה עלי", ואז אסור לו לשבת בסוכה, נמצא שדבורו גבר על חיוב התורה ועקר אותה, כך יכולים חכמים לעקור מצווה מן התורה בשב ואל תעשה. וכמו כן נתנה התורה את הכוח לחכמים להתיר את הנדר, ולכן נמסרה פרשה זו לראשי המטות, כאילו לומר שהדבר תלוי בהם, וכל הנודר על דעת חכמי ישראל נודר, ולכן הם יכולים להתיר את הנדר, כך מנהגי ישראל תלויים בדעת חז"ל, שכול הליכותינו הם "כדת משה וישראל". וחידוש זה גופא אין לו מקור מפורש בתורה לסמוך עליו, ואמרו חז"ל "התר נדרים פורחין באוויר ואין להם על מה שיסמוכו" (חגיגה א' ח'), משום שכול הנושא הזה של נדרים הוא שורש תורה שבעל פה.
בפרשה זו נאמר "זה הדבר" מפרש"י "משה נתנבא בכה אמר ה', והנביאים נתנבאו בכה אמר ה' מוסיף עליהם משה שנתנבא בלשון "זה הדבר" היינו, שמשה התנבא באספקלריא המאירה והיה יכול להצביע על הדברים באצבע ולומר: זה הדבר.
איפה בא הדבר לידי ביטוי בנבואת משה, שהיא בדרגה של "זה הדבר"? מלבי"ם מפרש שבתחילה התנבא משה בדרגת "כה" עד שהגיע לדרגה של "זה הדבר" שראה באספקלריא מאירה, וזה מפרשה זו ואילך ומוסיף והולך ב"אלה הדברים" . רמז לדבר שנאמר "אלה הדברים" ו הוא לשון רבים של "זה הדבר", המיוחד בספר משנה תורה שמשה מפי עצמו אמרן. וכתוב " הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר" - בשבעים לשון, ובשבעים פנים, באר להם את התורה ופירשה, והקב"ה קדש את דבורו עד כדי כך שעשהו חלק מהתורה. דבריו בספר דברים הם שלוב של נבואה וחכמה, של חכם עדיף מנביא, שחכמתו מכוונת לדברי ה'. וזהו נבואה באספקלריא המאירה באור החכמה.
אמרו חז"ל:
"מרפא לשון עץ חיים - ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר: עץ חיים היא למחזיקים בה ולשונה מתיר את הלשון... הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לומר דברים מנין? ממה שקרינו אלה הדברים אשר דבר משה" (דב"ר א, א).
מהו"לא איש דברים אנכי" ? שלא מצא את המילים המתאימות שבהן יוכל לדבר על לבם ולעוררן לאמונה בגאולה. וכך שואל משה מאת ה' "הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם", היינו משה מבקש לדבר עמם בשמו של הקב"ה, שרק אם ידע את שמו, דבריו ישכנעו אותם.
אולם הוא מרגיש "כי כבד פה וכבד לשון אנכי" - מפני שאינו מסוגל להעביר לעם את מסר הגאולה "והן לא יאמינו לי". חז"ל אומרים: שנעשה כבד פה, כאשר יתרו הציע לבחון אותו בילדותו אם ידע להבחין בין הכתר המשובץ באבנים טובות ומאירות כאש, לבין ערמת הגחלים, ובא המלאך והסיט ידו לנגוע בגחלים, ומזה נכוות לשונו ונעשה כבד פה. מה מרמזת אגדה זו להבנת עומק עניין כבדות הפה של משה?
הנה מדרש אחר אומר, שמשה חשש להוכיח את ישראל בסוף ימיו שמא יכוה מזה כשם שנכווה כשהוכיח אותם במי מריבה, משל למה הדבר דומה לאדם שנכווה מגחלים ופחד לנגוע בכל דבר הנראה לוהט, אמר לו הקב"ה ששם היה זה כגחלים וכאן כאבנים טובות. נראה לבאר את הדברים כך, שיש הבדל בין תוכחה שנעשית מכעס ששורף כאש, ואפשר להיכות מזה, לתוכחה בישוב הדעת ששווה לאבנים טובות ומרגליות. ואפשר לומר שהבחינה שנעשתה לו בילדותו היא בחינה של מנהיגות הנ"ל. ומשה רבנו בודאי היה שייך למנהיגות אמת ורצה לתפוס בכתר המנהיגות הנכונה המשובצת באבנים טובות. אלא שהמלאך הטה את ידו ונגע בגחלים, כדי להצילו מיד פרעה. אלא שרמז נעשה לו בזה, שעתיד הוא להכוות בתוכחה של כעס לישראל, במי מריבה. אולם כאן ב"אלה הדברים" שהוכיחם בדרך הנכונה ע"פ התורה נתרפאת לשונו. וכשם שדבורים של תורה עושים רושם, והקב"ה מסכים עמם להלכה, כך דבורים של תפילה, שצדיק גוזר הקב"ה מקיים "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה", מי שהוא צדיק שאינו מחל דברו - הקב"ה מקיים כל היוצא מפיו.
"ויחל משה את פני ה' אלוקיו" אמרו חז"ל שמשה "החל" (היינו התיר) לקב"ה את השבועה (ברכות). בזהר הק' דמה את התשובה להתרת נדרים, וכן במסילת ישרים שמסביר את ענין התרת הנדרים, שעקירת הרצון היא כעקירת המעשה. ולכן מידה כנגד מידה אם אנו חוזרים בתשובה הקב"ה עוקר את החטא, ואנו מתירים לו את שבועת העונש.
ר' צדוק מלובלין אומר שתמיד עלינו לעיין מתי מוזכר הדבר לראשונה בתורה, ושם טמון הדבר. והנה הנדר מוזכר לראשונה אצל יעקב אבינו ע"ה "וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וגו'". ושם במדרש (בר"ר ע, א') יעקב פתח בנדר תחילה "א"ר אבהו: אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, לאביר אברהם, לאביר יצחק לא נאמר אלא לאביר יעקב, תלה את הנדר במי שפתח בו תחילה".
משמע שהנדר הוא לבנות בית לשכינה, וברבנו בחיי פרש נדר מלשון דירה לה'. יש ללמוד מכאן שעיקר הנדר הוא בענין ביהמ"ק, כך נדר יעקב לעשות בית אלקים וכך נדר דוד למצוא בית לה'. (ואולי לכך קוראים פרשה זו בין המצרים). ובאופן פרטי כל אדם צריך לפנות להקב"ה מקום בלבבו לעשות לו דירה בקרבו, כפי שאומר ספר חרדים "בלבבי משכן אבנה". כיצד יעשה זאת?
הנה הנדר מסמל את התשוקה לדביקות בה' "אם אתן שנת לעני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה', "נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך, ואז זוכה למצוא את המקום ו"ככל היוצא מפיו יעשה" הן בהלכות של תורה, והן בבקשות של תפילה הקב"ה ממלא משאלות לבו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
