ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גדולי הפוסקים כבר דנו בשאלה מה הדין במקרה שסביר שכשיגדל הקטן לא ישמור מצוות. הגרי"א ספקטור (מובא בשו"ת מטה לוי ח"ב סי' נ"ה) וכן פוסקים נוספים כתבו שבמקרה זה אין זו זכות לקטן, שכן עדיף לו להיות גוי כשר מיהודי רשע, ולכן אין הגיור חל. לעומתם יש פוסקים (הגאון הרב חיים עוזר גרודז'נסקי ועוד) שכתבו שבכל זאת זכות היא לו להיות יהודי, והגיור חל. אמנם גם הם לא פסקו זאת אלא במקרים פרטיים ובדיעבד, ולא כדרך לגיור סיטונאי מלכתחילה (לשון הגרח"ע: "שאין לבית דין כשר להזדקק בענייני גרות כאלה", שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כ"ח).
אך במצב הנוכחי, שבו אנו נתונים בבעיה חמורה כל כך של סכנת התבוללות כללית, יש הסוברים שמחויבים אנו לסמוך על המתירים אף לכתחילה ולגייר את ילדי העולים. יש להדגיש שאין הם מדברים על גיור גורף בלי תנאים, אלא רק על ילדים שילמדו כמה שנים בבתי ספר דתיים. אך מכיוון שמדובר במשפחות שאינן שומרות מצוות, ברור שהסיכוי שילד שמשפחתו הקרובה מחללת שבת ואינה שומרת כשרות ישמור מצוות הוא קלוש מאוד, גם אם הוא לומד עד גיל 14 בבית ספר ממלכתי דתי. לכן השאלה העקרונית של גיור קטנים שלא ישמרו מצוות נשארת בתוקפה.
מכיוון שתומכי הרעיון רואים בו הכרח גמור להצלת עם ישראל מהתבוללות - אין הם מעוניינים להעלות את השאלה בפני מועצת הרבנות הראשית ולהיות תלויים בהסכמתה. לשם כך הם יזמו את חוק הגיור שמטרתו להוציא את ענייני הגיור מסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית ולהעבירם לרבנים המקומיים.
על כך יש להעיר חמש הערות:
א. תומכי הרעיון מרבים להציג את עמדת הרבנות הראשית בסוגיה כ"חרדית". זוהי השפלת קרנה של תורה, שבמקום דיון רציני וענייני בשאלה כבדה זו, שכל הפוסקים דנו בה בכובד ראש, במשא ומתן של הלכה כדרכה של תורה – פשוט מתייגים את הדעה השנייה כחרדית, ודיינו. תיוגה של העמדה הנגדית כחרדית בגלל מסקנתה מרגיל את הציבור לחשוב שתפקידם של הפוסקים הוא לתקוע את החץ בתוצאה הרצויה ואז לסמן מסביבו את המטרה על ידי מציאת תקדים של פוסק שהקל במקרים מסוימים. לצערנו תפיסה זו רווחת בציבור ("ההלכה צריכה למצוא פתרון", "הרבנים צריכים אומץ להקל" וכדומה), אך רחוקה היא מאמיתתה של תורה. כך למשל מרן הרב קוק זצ"ל, עם כל אהבתו העזה להתיישבות החקלאית והשתדלותו התמידית לבוא לעזרתה – לא קיבל את דעת הפוסקים שהתירו באופנים שונים חליבה בשבת, ואסר בצורה מוחלטת כל חליבה שלא על ידי גוי, למרות שהייתה זו שאלה קריטית למשקים החקלאיים. גם במקומות שהקל – כגון היתר המכירה בשביעית והיתר שמן שומשמין בפסח – יגע לברר את הדברים על בוריים ולהשיב לכל טענה של האוסרים בעומק וביסודיות.
ב. בשאלה זו עצמה של גיור קטנים שלא ישמרו מצוות, הצגת העמדה השוללת כחרדית היא פשוט מגוחכת. גדול הפוסלים גיור כזה הוא מרן הרב קוק זצ"ל, שלא נזקק אפילו לטענה שאין זו זכות לקטן, אלא כתב שפשוט שגיור שאינו על מנת להיכנס בעול תורה ומצוות אינו גיור כלל (דעת כהן סי' קמ"ז). ובאופן כללי הרב זצ"ל, דווקא מתוך גודל אמונתו באתחלתא דגאולה שבדורותינו, התנגד מאוד להכנסת גרים לישראל שלא כראוי, וכתב שזה מעכב את הגאולה.
ג. כאמור לעיל מדובר בשאלה כבדה מאוד, שכן לדעת הפוסקים השוללים אין כאן רק מעשה לא ראוי, אלא אין זו גרות כלל . ונמצא שלא זו בלבד שהמגייר לא פתר את הבעיה, אלא עוד הוסיף שמן למדורה בהכניסו גויים גמורים לעם ישראל כיהודים. נוסף לזה גם המכשירים לא התירו לנהוג כן לכתחילה, ובוודאי לא באופן גורף. במצב כזה, גם אם נסבור שהמצב הנורא של מאות אלפי גויים בארץ מחייב חשיבה מחודשת – לא ייתכן שרב או ארגון יעשו דין לעצמם ויכריעו לבדם בהלכה חמורה זו. כך נהגו גדולי ישראל תמיד, שכשהתעוררה שאלה שנוגעת לציבור רחב - לא הכריעו על דעת עצמם בלבד, אלא נועצו בשאר גדולי ישראל והתחשבו בדעתם.
ד. אחרי הדיון בין גדולי רבותינו כדרכה של תורה, ההכרעה מוכרחת להיות מוסכמת על ידי הגוף התורני הממלכתי – מועצת הרבנות הראשית. אמנם בגלות נאלצנו להסתפק בבית דין שבכל עיר בלי סמכות מרכזית, כפי שגם בחיי החול כל קהילה פעלה כיחידה עצמאית. אך עתה ב"ה חזרנו להיות גוי אחד בארץ, עם מדינה אחת וצבא אחד, וכך גם בחיי הקודש עלינו להיות עם אחד ולא שטעטלאך כבגלות. מכאן התנגדות רבותינו לבד"צים הפוגעים בסמכותה של הרבנות הראשית, וכך גם בשאלת הגיור שאינה שאלה פרטית במטבחו של כל יחיד, אלא שאלה הנוגעת לענייני הייחוס והחיתון של הציבור כולו.
נוסף לכך, סמכותה של הרבנות הראשית היא הערובה היחידה שלא יוכר גיור רפורמי. כל עוד יש סמכות תורנית מרכזית אחת המופקדת על כל ענייני היוחסין בישראל ומוכרת, לפחות בדיעבד, על ידי כל החוגים, גם החרדיים, אין הרפורמים מצליחים לפרוץ את החומה ולהיכנס. נטילת הסמכות מהרבנות הראשית ונתינתה לרבנים לא מוסכמים תיצור מצב של "שוק חופשי" של קהילות וחוגים שאינם יכולים לסמוך אלו על אלו, ותביא בהכרח להכרה בגיורים רפורמיים, שכן למה ייגרע חלקם בשוק זה.
ה. לא פחות חמור הניסיון לכפות עמדה הלכתית שנויה במחלוקת על ידי חוק. לא יעלה על הדעת שחברי כנסת שאין להם יד ורגל בעולמה של תורה יכריעו הלכות בעניינים חמורים שכאלה בכוחנות פוליטית. אם הייתה למשל מחלוקת מקצועית בין בכירי הרופאים בשאלה של חיים ומוות - לא היה עולה על דעתם של חברי הכנסת להתערב ולהכריע על פי מה שנראה להם כטובת החולה. לא פחות מכך אסור להסכים שחברי כנסת יתערבו בשאלה זו הנוגעת לקדושת ישראל, שרק תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ויודעים את המשקל המדויק של הדעות השונות יכולים לבררה.
עלינו להיאבק נגד הניסיון לתת לכל רב מקומי סמכות גיור עצמאית, ולדרוש בתוקף שכל ענייני הגיור יהיו בסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית, כפי שהיה עד היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
