ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מספרים על הרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שבזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים התקרבו לארץ ישראל בקיץ תש"ב, הוא אמר שאין לפחד, כי מקובלים אנו שלא יהיה עוד חורבן שלישי. והרב הרשל (צבי) שכטר מספר בספרו (בעקבי הצאן, עמ' רטו) שבזמן מלחמת השחרור רצה הגרי"ז סולוביצ'יק ז"ל לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ. ובא אליו הרב הרצוג והתווכח אתו שלא יעזוב את הארץ שאין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו שכאשר יורים צריכים לברוח. נראה שכוונתו הייתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח.
מקור לקבלה זו נמצא בדברי הרמב"ן בספר הגאולה (מהדורת הרב שעוואל, עמ' רסז-רעה), שם הוא אומר ששתי התוכחות שנאמרו בתורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מכוונות כנגד שני החורבנות ושתי הגאולות, וכך מוכח היטב בפסוקים. בפרשת בחוקותי נאמר: "להפרכם את בריתי" (ויקרא כו, טו) והזכיר בה במות וחמנים וגילולים כי היו עובדי עבודה זרה והעונשים עליהם הוא בואן של חרב וגלות, ונאמר: "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה" (שם לד), והיו שנות הגלות כשנים שבטלו השמיטה. ובגאולה זו אינו מבטיח אלא שיזכור ברית אבות, ולא מזכיר שיאסוף את הנדחים ואכן לא שבו כל השבטים מהגולה אלא רק שבטי יהודה ובנימין. הרי שמוכח שהתורה דיברה בתוכחה זו על חורבן הבית הראשון והגאולה ממנו. בתוכחה בפרשת כי תבוא נרמז על הגלות האחרונה והגאולה ממנה. לא נאמר בה קץ זמן הגלות ולא נזכר שיעבדו עבודה זרה, אלא נאמר: "אם לא תשמע בקול ד' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו" (דברים כח, טו), כי חטאו רק בחלק מהחטאים ולא עבדו עבודה זרה. ובגלות נאמר: "והפיצך ד' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (שם, סד), וזה מה שקרה בגלות השנייה האחרונה. ונאמר בגאולה ממנה: "והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ה), שתהיה גאולה שלמה של כל העם. וכן נאמר שיכרית ויכלה את האויבים המגלים אותנו, שנאמר: "ונתן ד' אלהיך את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאך אשר רדפוך" (שם ז), אויבך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו אחרינו (עֵשו וישמעאל). הווה אומר, בתורה נכתב על שני חורבנות, והגאולה מחורבן השני היא הגאולה השלמה שאין אחריה עוד חורבן.
ומנין שכעת התחילה הגאולה האחרונה? זה מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח, א): "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' (יחזקאל לו, ח)". ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". אכן זה קרה. מאז החל עם ישראל לשוב לארץ ישראל והוקמה מדינת ישראל, הארץ נותנת פרותיה בשפע. ארץ ישראל בבניינה ולא בחורבנה, זרים לא שולטים עליה אלא היא בשליטת עם ישראל, ומובטחים אנו בהמשכה של הגאולה, עד לגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
