ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טז: 5- עד יח. 10-)
א. הדין אחרי המיתה
הקדמה - תוס' וריטב"א – יש שני דינים –
דין ראשון – רק לנפש - מיד אחרי המיתה, שם יכול ללכת לגיהינום לתקופה מסוימת כדי לכפר עליו.
דין שני – אחרי הדין הראשון, גם לגוף לפני תחיית המתים – בודקים מי ראוי לתחיית המתים ומי יישלח לגיהינום לעולם (שוב, הפעם בגוף ונפש).
הברייתא היא לגבי הדין השני.
ברייתא עם ביאור הגמרא (הברייתא עד אמצע עמוד ב),
צדיקים גמורים – נחתמים לעוה"ב.
רשעים גמורים –
בחטאים רגילים -
בברייתא – לגיהנום ואז לעוה"ב (ראשונים – לתקופה של י"ב חודש או פחות ואז לעוה"ב).
בחטאים מיוחדים (לכאורה זה כבר בדין הראשון אחרי המיתה) –
- פושעים בגופם (יהודי שלא מניח תפילין, גוי ויהודי שעובר איסורי עריות) – 12 חודשים בגיהנום ואז נשמתם נשרפת.
"וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה..." (מלאכי ג, כא).
- מינים, מוסרים, אפיקורסים, שנתנו חיתיתם בארץ חיים (פרנס שמטיל אימה על הציבור שלא לשמה (והוא גם לא זוכה לבן ת"ח)) – נידונים בגיהינום לעולם.
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, כד).
בינוניים –
ב"ש – יורדים לזמן קצר לגיהינום ואז לעוה"ב
"וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף" (זכריה יג, ט).
ב"ה – תלוי בסוג החטא -
- ברייתא - בחטאים רגילים - לעוה"ב בלי גיהינום ("ורב חסד" – מטה כלפי חסד).
- כשיש להם חטאים שהם "פושעי ישראל בגופם" – כמו ב"ש.
עוד על הבינוניים –
- רי"צ – פניהם דומים לשולי קדירה (יז. באמצע, מיד אחרי הברייתא).
- תהילים קטז –
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא... דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ".
ודרש רבא -
- כנסת ישראל אהובה כשמשמיעה תחנוניה,
- אע"פ שדלה במעשים – ה' מושיעה.
- לפי ב"ה - איך ה' מטה לחסד את המאזניים?
מיכה ז, יח-יט (פסוקי ה"תשליך") -
מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ...
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
- ר"א – כובש (מוריד) את כף הזכויות.
- רי"ס בר חנינא – מעלה את כף העוונות.
- תנא דבי רי"ש – "מעביר ראשון ראשון" (אך רק בבינוני).
(יז. 6-)
ב. מדרשים אגב הנ"ל על דינו של הקב"ה –
א. פסוקי התשליך במיכה –
רבא – כל המעביר על מידותיו ("וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע") מעבירין לו על כל פשעיו (נֹשֵׂא עָוֹן)
- סיפור – רב הונא בריה דרב יהושע חלש והגיע לבי"ד של מעלה והחזירוהו כי היה מעביר על מידותיו.
- "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" – לא לכולם אלא רק למי שמשים עצמו כשיריים (שמעביר על מידותיו לשמה).
ב. י"ג מידות רחמים (אגב "ורב חסד") –
- 1.תחילה דין ובסוף חסד (פנ"י – ראש השנה ויו"כ) –
- a."ורב חסד ואמת".
- b."צַדִּיק יְקֹוָק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה).
- c."וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהלים סב).
- 2."ויעבור ה' על פניו ויקרא" – כביכול עבר לפני התיבה כשליח ציבור ולימד את משה איך להתפלל את י"ג מידות הרחמים, ושאם יעשו כך ימחל להם.
- 3.ה' ה' – מרחם עליו לפני (אפילו שיודע שיחטא (רא"ש)) ואחרי החטא.
- 4.ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקן (שני פסוקים אחריהם מוזכר ברית – "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת...").
- אם לא שב לפני יו"כ – לא מוחלים לו.
- סימני הנו"ן ההפוכים – למעט שה' מציל רק לפני גזר הדין.
(יז: באמצע)
ג. רי"ח – תשובה יכולה להציל גם אחרי גזר הדין
מקור - הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה... וָשָׁב וְרָפָא לוֹ (ישעיהו ו).
קושיות:
תשובה – שם זה ביחיד.
- אשר לא ישא פנים – ר"ע – אחרי גזר הדין.
- ה' לא משנה את גזר הדין, ולכן אם גזר מעט גשם ועשו תשובה – מביא את מעט הגשם בצורה יעילה.
תשובה ל3 הקושיות: ביחיד לא, בציבור כן.
קושיות מציבור:
תשובה – שם ה' יכול "להסתדר" גם בלי לקרוע את גזר הדין, אך שכלא יכול – קורע.
- 5.(יח. רבע עליון) "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (ירמיהו ב).
תשובה – זה בגזר דין עם שבועה
ראית רב –
"אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – גם אחרי גזר הדין.
מחלוקת תנאים (אפילו ביחיד) – (יח. 2+)
איך אדם אחד ניצל ואחר לא?
ר"א – כי זה אחרי גזר הדין
רי"צ – יפה צעקה לאדם גם לאחר גזר דין, וזה שלא ניצל זה כת"ק שתפילתו לא שלימה.
ולפי זה ר' יוחנן דיבר גם על יחיד!
ד. השלמות –
- גם גזר דין עם שבועה (כמו בית עלי), אמנם אי אפשר לבטל, אך אפשר לשפר את המצב על ידי תורה וחסד.
- מתי ה' קרוב אלינו?
מצד אחד - "אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – בציבור.
אך מצד שני – "דִּרְשׁוּ יְקֹוָק בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה) – ביחיד,
ומתי – בעשרת ימי תשובה (ראיה מנבל הכרמלי שמת אחרי 10 ימים).

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.












