ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא. 1+ עד לב. 1+)
א. שיר של יום
השיר שהלויים היו אומרים –
בימי חול –
בראשון - תהלים כד, א - לְדָוִד מִזְמוֹר לַיקֹוָק הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:
בשני - תהלים מח, ב - גָּדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ:
בשלישי - תהלים פב, א - מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:
רביעי - תהלים צד, א - אֵל נְקָמוֹת יְקֹוָק אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ:
בחמישי - תהלים פא, ב - הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
בשישי - תהלים צג, א - יְקֹוָק מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְקֹוָק עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט:
בשבת –
שחרית – תהלים פרק צב פסוק א - מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:
ר"ע – זה מכוון ליום שכולו שבת בעתיד לבוא, ב1000 שנה שבהם העולם חרב.
ר' נחמיה – הכוונה לשבת בראשית (וה"יום שכולו שבת" יהיה יומיים).
(שבשבת יש זמן להתבונן על הבריאה והשגחת ה').
מוסף ומנחה – סדרה של כמה קטעים, כשבכל שבת אומרים את הקטע הבא:
מוסף - 6 קטעים מפרשת האזינו, שמתחיל באותיות הזי"ו ל"ך.
מנחה – 3 קטעים משירת הים ושירת הבאר.
ב. מסעות השכינה והסנהדרין אחרי החורבן
גלות השכינה – כפורת, כרוב, מפתן הבית (פתח האולם), החצר לפני המזבח, המזבח, גג ההיכל, החומה, ירושלים, הר הזיתים, מדבר, מקומו.
מסעות הסנהדרין – לשכת הגזית (במקדש), חנות (בהר הבית), ירושלים, חורבן – יבנה, אושא, יבנה, אושא, שפרעם, בית שערים, ציפורי, טבריה. ר"א סופר את זה כ6.
(לא: במשנה)
ג. עוד תקנות נוספות של ריב"ז
- 1.שיקבלו את העדים במקום הבית דין, גם אם ראש בית הדין לא נמצא.
ולמה אמימר ציפה מהאישה הנתבעת שתלך אחריו? כי רק בקידוש החודש לא מטריחים, כדי שלא ימנעו מלבוא פעם אחרת, אבל במקום שאין חשש כזה כמו לווה (שלא ימנע מללוות פעם אחרת), צריך ללכת למקום הדיין.
- 2.אין כהנים עולים לדוכן בסנדליהם
שמא יקרע ויתכופף ויחשבו שלא מברך כי יש בו פסול.
(וכן לא בנעלים, אך לא יחפים).
- 3.גר שנתגייר בזמן הזה
אמור להפריש כסף לקרבן שמביא גר לכשיבנה בית המקדש (קן – שתי עולות העוף),
אך תיקן ריב"ז שלא יפריש שמא ישתמש בכסף.
- 4.עוד תקנה שיש מחלוקת מה היא –
רב פפא – כרם רבעי
"חבריו" של ר"א – שאחרי החורבן גם מי שקרוב יום אחד לירושלים יכול לפדות.
האם זה רי"ח? רנבי"צ – הרי ריב"ז רבו של ר"א, לא חברו. רב פפא – זה כי תלמידיו של ר"א אמרו זאת.
רנבי"צ – לשון של זהורית
להסתיר את הלשון של זהורית על השעיר עצמו, שלא יהיו עצובים/שמחים ביו"כ.
האם זה רי"ח? רב פפא – הרי רק ב40 שנותיו האחרונות ריב"ז הנהיג, ובזמן זה הלשון של זהורית אף פעם לא הלבינה. רנבי"צ – הוא תיקן זאת ב40 שנותיו האמצעיות, שהציע את התקנה לרבו ולכן נקראת על שמו.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
