ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
רש"י הסביר שחכמים חששו מפני אנשים שיאמרו שרק עשרת הדברות הם דברים שצריך לקיימם, ולא מצוות אחרות. עיקרון דומה אנו מוצאים בתשובת הרמב"ם (רסג) שאסר לעמוד בקריאת עשרת הדברות בבית הכנסת, על מנת שלא לתת להם חשיבות מיוחדת, ואחריו דנו בדבר פוסקים רבים.
שאלה נוספת שהתעוררה היא לגבי המנהג המקובל לקשט את ארון הקודש בדגם של לוחות הברית, שעליו כתובים עשרת הדברות. התוספות יום טוב (דברי חמודות ברכות א, ב סק"ט) כתב שאין להדפיס את עשרת הדברות על לוח בבית הכנסת, משום שגם זה כלול באיסור של "תרעומת המינים", משום שמדובר על פרסום ציבורי. דבר זה הובא במגן אברהם (או"ח א, ט) להלכה.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
3 - קבורת חלק קטן מהמת
4 - ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדברות
5 - הליכה עם ציצית בבית הקברות
טען עוד
הרב חיים אלעזר שפירא (האדמו"ר ממונקאטש בספר נימוקי או"ח סימן א אות ה) כתב בשם אביו שאין לעשות לוחות עם עשרת הדברות, וגם אין להניחם מעל ארון הקודש, וכתב שהיה דואג להסירם מבתי הכנסת. וכן כתב הרב שלמה טבק (תשורת ש"י קמא סי' ג). בשו"ת בצל החכמה (ג, קיב) החמיר עוד יותר, ופסק שאפילו אם כתוב מעל ארון הקודש על דגם לוחות הברית - אותיות א' ב' הרומזות לעשרת הדברות, אסור לעשות כן, וזאת משום שגם בזה יש משום תרעומת המינים - שעושים את עשרת הדברות לעיקר.
לעומתם, הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, תקלה) כתב שאולי העושים לוחות מעל ארון הקודש כוונתם לצייר את לוחות הברית, ולכן הם מציירים את עשרת הדברות בתוכם כחלק מלוחות הברית, ואין כוונתם לכתוב את המילים שכתובות בעשרת הדברות, ולכן אין בזה חשש תרעומת המינים. כך גם הסביר הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ד, מד) שכיון שהכוונה בתליית הלוחות היא להזכיר לציבור את מעמד הר סיני, ולא על מנת שהציבור יאמרו את עשרת הדברות, לכן הדבר מותר ואין בזה חשש של תרעומת המינים. לדעתו, טעם איסור זה אינו נוהג היום משום שאין כמעט אנשים שמאמינים בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה (לעומתו הבית מרדכי שהובא לעיל, והציץ אליעזר יד, א כתבו שדווקא בימינו טעם איסור זה קיים אפילו יותר מפעם), כדבריו פסק גם הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף סימן צ אות מו) שאין לאסור צורות לוחות שמעל ארון הקודש.
סיכום: בסוגייתנו כתבו שאין לקבוע עשרת הדברות בתפילה, האחרונים הרחיבו את האיסור גם לקבוע טבלה של עשרת הדברות בבית הכנסת. בעקבות כך היו שאסרו לכתוב מעל ארון הקודש את עשרת הדברות, אמנם היו שהתירו והסבירו את המנהג לתלות את עשרת הדברות מעל ארון הקודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
