ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
התוספות (י ע"א ד"ה לעולם) הקשו מדוע לא כתבה המשנה מקרה אחר שבו אדם גירש את אשתו על מנת שלא תנשא לאח של המת, וכך נמצא שלכל העולם האשה הזו מותרת, אך דווקא לאח החי שאמור לייבם אותה היא אסורה. בעצם מקרה זה הוא מקרה של אשה שהיא אשת איש, והיא לא מוזכרת כאחת מהעריות במשנה שגורמות לאיסור של חליצה ויבום.
התוספות מתרצים שהיא לא נחשבת אשת המת לגבי האח החי, משום שלגביו היא נשארה בכלל אשת האדם שגירש אותה עוד לפני שאחיו נשא אותה, ולכן היא לא נחשבת לאשת אחיו, והיא גם לא תאסור את צרתה לייבום.
הרמב"ן והרשב"א (ב ע"א ד"ה מתניתין) כתבו שקושיה זו היא "קושיה של קנטור" משום שהמשנה לא עסקה כלל במקרים שיש בהם תנאי, אלא רק במקרים שאשה אסורה התחתנה עם האח שנפטר. לגופו של דבר הרשב"א והרמב"ן אומרים שהדין במקרה כזה היא שהצרה מתייבמת משום שהיא לא נחשבת לצרת ערווה שהרי היא לא מתייבמת רק מחשש שאם תתייבם תחזור להיות אשת איש, ולכן כרגע היא נחשבת אשתו של האח שנפטר, אך היא לא נחשבת לאסורה על האח החי.
התוספות מביאים שלמעשה שאלה זו נשאלה בירושלמי בגיטין שם אומרים שיש להבדיל בין אשה שהתורה אסרה על אדם לבין אשה שנאסרה על אדם בגלל מעשה של אדם אחר שיכול להתיר את האיסור. הרמב"ן והרשב"א אומרים שלמעשה הירושלמי הוא לשיטתו בהגדרת הגירושין של אשה כזו, אבל הבבלי בגיטין חולק על הירושלמי בהגדרת הגירושין, ולכן אין דבריו רלוונטיים להלכה. הלכה למעשה כתב הרשב"א שלדעתו אשה זו צריכה לחלוץ, וזאת למרות שהיא לא מתייבמת.
הראשונים הביאו ראייה מגמרא בגיטין דף פג ע"ב שעוסקת בהגדרת הדין של האשה שהתגרשה על מנת שלא תנשא לאדם פלוני, והגמרא אומרת שלכאורה אדם שעשה את התנאי הזה עקר את מצוות יבום, משמע מדברים אלו שאשה זו אינה מתייבמת ואינה חולצת. הראשונים מתרצים שאמנם מצוות היבום נעקרה, אך אין זה אומר שמצוות החליצה נעקרה גם היא.
הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז, אבהע"ז כא) הביא מדברי הרשב"א ראייה לכך שאם אחד האחים נשוי, למרות שחל עליו חרם דרבינו גרשום שלא לייבם עוד אשה, הרי שהוא יכול לחלוץ, משום שהאיסור לייבם הוא איסור חיצוני. בכך הוא חלק על דברי הבית שמואל (קסא, ז) שכתב שעדיף שהקטן יחלוץ. לענ"ד יש לדחות את דבריו משתי סיבות: א. משום שגם אם זה לא נחשב שהוא לא יכול לייבם, הרי שעדיף שהקטן יחלוץ כדברי הבית שמואל. ב. טעם הרשב"א היה שניתן להפר את איסור הנדר, מה שאין כאן שחרם לא ניתן להפר, ויש לכך ראיות רבות שחדר"ג חמור מנדר.
סיכום: הראשונים התקשו בשאלה מהי הסיבה שלא כתבו במשנה אשה נוספת שאסורה לאח החי, וזו אשה שהתגרשה מבעלה בעבר בתנאי שלא תנשא לאח החי, כמה תשובות נאמרו על כך: א. שהיא לא נחשבת אסורה על האח החי. ב. איסור כזה לא נחשב איסור חמור, שאוסר את הצרה. ג. זהו איסור שבמהותו יותר קל. ד. המשנה לא עסקה במקרים של תנאים. מראיות הראשונים ניתן היה להביא ראייה לגבי השאלה מהו הדין ביבם נשוי, והאם עדיף שאח שאינו נשוי יבצע חליצה.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
10 - האם יש קשר בין קדושת העיר לבין קריאת מגילה בט"ו?
11 - האשה השש עשרה
12 - גר שטבל בלילה
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









