ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
תוספות (ד"ה אין מטבילין) מסבירים שהסיבה שלא מטבילים גרים בלילה היא משום שבפסוק כתוב על הגיור "משפט" (בתוספות הבא הוא מסביר מאיזה פסוק זה בדיוק) ולכן כמו שדיני ממונות שהם משפט לא דנים בלילה, כך גם גיור לא מגיירים בלילה.
הרמב"ן (ד"ה שמע מינה) מסתפק מהו הדין אם בכל זאת הטבילו גר בלילה, האם הגיור תופס, או שהוא צריך טבילה נוספת? הוא כותב שצריך להטבילו פעם נוספת משום שכתוב במסכת בבא בתרא שיש להתחיל לדון דינים רק ביום ולא בלילה, וכך גם כתב הריטב"א (ד"ה וש"מ אין).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
11 - האשה השש עשרה
12 - גר שטבל בלילה
13 - איזו תקלה לא מגיעה לצדיקים?
טען עוד
הרשב"א (ד"ה וש"מ אין) מסביר שבאמת טבילת גר היא כמו גמר דין, שכן הוא כבר מל, אלא שלכתחילה גר צריך לטבול ביום. אבל בדיעבד הוא גר גם אם טבל בלילה. כך גם כתב התוספות (מה ע"ב ד"ה מי לא) שבדיעבד אדם שטבל בלילה נחשב לגר (ראיית התוספות היא מכך שבגמרא נאמר על אשה שטבלה לנדתה שטבילה זו מועילה גם לגירות, וטבילת נידה היא בלילה, הגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו קרית מלך על הרמב"ם כתב שלשיטת הרמב"ם בסוגיה שם ראייתו אינה נכונה, משום שהוא הסביר שטבילה זו אינה לשם גירות, אלא רק מהווה ראייה לכך שהאשה עברה גיור כדין בבית הדין). והסמ"ג (לאוין קטז) מביא שלשיטת הירושלמי גם דיינים שדנו בלילה בדיעבד דינם דין, ולכן גם גירות של גר שטבל בלילה בדיעבד חלה. והשו"ע (יור"ד רסח, ג) פסק כדברי הרמב"ם שבדיעבד הטבילה עולה.
האור שמח (על הרמב"ם שם) מחדש שגם אם נאמר לפי הרמב"ם שטבילה נחשבת כתחילת דין, הרי כיון שעד הטבילה הוא לא נחשב כישראל, דינו כבן נח, שנידון בדיין אחד ונידון גם בלילה, ולא כישראל, ולכן כשר בדיעבד בלילה. והדין שחייבים שלושה הוא רק בקבלת המצוות שעל ידם הוא נחשב לישראל ולכן אינו נידון בזה כבן נח.
הרב יוסף ראזין (הרוגצ'ובר, צפנת פענח על הרמב"ם שם) מקשה שגם לשיטת הסוברים שמדובר בגמר דין הרי זה רק משום שהגר כבר מל, ואם כן מדובר רק על גר זכר, ולא על גיורת נקבה, וכך הוא מסביר ברמב"ם, ויוצא אם כן שגיורת שטבלה בלילה, אין טבילתה עולה לה גם לפי הרמב"ם וצריכה לחזור ולטבול ביום (וכך הוא מביא גם מירושלמי).
סיכום: בגמרא נאמר שגר צריך לטבול ביום ולא בלילה, ונחלקו הראשונים האם במקרה שטבל בכל זאת הוא גר, או לא, להלכה פסק השו"ע שהטבילה מועילה.
לע"נ אבי מורי הרב שלום כהנא זצ"ל נלב"ע י' בניסן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
