ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
תוספות (ד"ה אין מטבילין) מסבירים שהסיבה שלא מטבילים גרים בלילה היא משום שבפסוק כתוב על הגיור "משפט" (בתוספות הבא הוא מסביר מאיזה פסוק זה בדיוק) ולכן כמו שדיני ממונות שהם משפט לא דנים בלילה, כך גם גיור לא מגיירים בלילה.
הרמב"ן (ד"ה שמע מינה) מסתפק מהו הדין אם בכל זאת הטבילו גר בלילה, האם הגיור תופס, או שהוא צריך טבילה נוספת? הוא כותב שצריך להטבילו פעם נוספת משום שכתוב במסכת בבא בתרא שיש להתחיל לדון דינים רק ביום ולא בלילה, וכך גם כתב הריטב"א (ד"ה וש"מ אין).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
11 - האשה השש עשרה
12 - גר שטבל בלילה
13 - איזו תקלה לא מגיעה לצדיקים?
טען עוד
הרשב"א (ד"ה וש"מ אין) מסביר שבאמת טבילת גר היא כמו גמר דין, שכן הוא כבר מל, אלא שלכתחילה גר צריך לטבול ביום. אבל בדיעבד הוא גר גם אם טבל בלילה. כך גם כתב התוספות (מה ע"ב ד"ה מי לא) שבדיעבד אדם שטבל בלילה נחשב לגר (ראיית התוספות היא מכך שבגמרא נאמר על אשה שטבלה לנדתה שטבילה זו מועילה גם לגירות, וטבילת נידה היא בלילה, הגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו קרית מלך על הרמב"ם כתב שלשיטת הרמב"ם בסוגיה שם ראייתו אינה נכונה, משום שהוא הסביר שטבילה זו אינה לשם גירות, אלא רק מהווה ראייה לכך שהאשה עברה גיור כדין בבית הדין). והסמ"ג (לאוין קטז) מביא שלשיטת הירושלמי גם דיינים שדנו בלילה בדיעבד דינם דין, ולכן גם גירות של גר שטבל בלילה בדיעבד חלה. והשו"ע (יור"ד רסח, ג) פסק כדברי הרמב"ם שבדיעבד הטבילה עולה.
האור שמח (על הרמב"ם שם) מחדש שגם אם נאמר לפי הרמב"ם שטבילה נחשבת כתחילת דין, הרי כיון שעד הטבילה הוא לא נחשב כישראל, דינו כבן נח, שנידון בדיין אחד ונידון גם בלילה, ולא כישראל, ולכן כשר בדיעבד בלילה. והדין שחייבים שלושה הוא רק בקבלת המצוות שעל ידם הוא נחשב לישראל ולכן אינו נידון בזה כבן נח.
הרב יוסף ראזין (הרוגצ'ובר, צפנת פענח על הרמב"ם שם) מקשה שגם לשיטת הסוברים שמדובר בגמר דין הרי זה רק משום שהגר כבר מל, ואם כן מדובר רק על גר זכר, ולא על גיורת נקבה, וכך הוא מסביר ברמב"ם, ויוצא אם כן שגיורת שטבלה בלילה, אין טבילתה עולה לה גם לפי הרמב"ם וצריכה לחזור ולטבול ביום (וכך הוא מביא גם מירושלמי).
סיכום: בגמרא נאמר שגר צריך לטבול ביום ולא בלילה, ונחלקו הראשונים האם במקרה שטבל בכל זאת הוא גר, או לא, להלכה פסק השו"ע שהטבילה מועילה.
לע"נ אבי מורי הרב שלום כהנא זצ"ל נלב"ע י' בניסן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
