ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
הרב עקיבא כהנא
הגמרא (מגילה דף י) מביאה מחלוקת בין התנאים האם הקדושה הראשונה שהיתה בארץ ישראל (מכח הכיבוש הראשון שבזמן יהושע) ממשיכה או נפסקת – קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא, או רק לשעתה? וכותבת הגמרא שלפי הסובר שקדושה ראשונה ממשיכה, הרי שלא היו צריכים לקדש את הערים שהיו מוקפות חומה בבית ראשון ולכן גם: "כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון - כל המצות הללו נוהגין בה, מפני שקדושה ראשונה - קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא". כלומר, שכל מקום שיש מסורת שהעיר היתה מוקפת חומה, הרי שיש בה קדושה והמצוות "הללו" שתלויות בקדושה נוהגות בה. מהן המצוות הקשורות לקדושת העיר? רש"י (ד"ה כל המצוות) מפרש שהמצוות הנוהגות בבתי חומה הן: שילוח אנשים טמאים מהעיר, ודין מכירת בית שאינו יוצא ביובל, וכן דין קריאת מגילה. מרש"י משמע שהשאלה האם קוראים מגילה בעיר ביום ט"ו באדר תלויה בשאלה האם יש קדושה בעיר.
לעומת זאת בדף ג (ע"ב) הגמרא עוסקת בכפר שקודם כל התיישבו בו אנשים ורק לאחר מכן הקיפו אותו בחומה, והגמרא מציינת שאינו נחשב כעיר המוקפת חומה. ושם רש"י (ד"ה שישב ולבסוף) כותב שהגמרא כתבה שהוא אינו נחשב כעיר המוקפת חומה לעניין דיני מכירת בתים, אך לא כתב שזהו הדין גם לעניין מגילה.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
10 - האם יש קשר בין קדושת העיר לבין קריאת מגילה בט"ו?
11 - האשה השש עשרה
טען עוד
הרשב"א (שם ד"ה הא דאמר) הסביר שהסיבה שרש"י כתב שדין זה הוא רק לעניין בתי ערי חומה הוא משום שלעניין מקרא מגילה, אין זה משנה מתי בנו את החומה, אלא כל עיר המוקפת חומה קוראים בה בט"ו, גם אם אין דינה כ"בית עיר חומה". כך הוא מוכיח גם מדין "סמוך ונראה" שאינו שייך כמובן בדין "בתי ערי חומה" אלא רק במקרא מגילה שדינה שונה משום ש"לעניין קריאה הקלו". הרשב"א כותב שפירושו לא מובן משום שאם כן לא היו צריכים להביא אמירה זו במסכת מגילה שעוסקת בדיני מגילה, אלא במסכת ערכין שעוסקת בדיני בתים בעיר חומה? לכן לדעת הרשב"א גם לעניין מקרא מגילה אם יש עיר שאין לה דין של "עיר חומה" לעניין ממכר בתים, אין לה דין של עיר מוקפת חומה גם לעניין מקרא מגילה.
הטורי אבן (מגילה ג ע"ב ד"ה ישב אין) דחה את דבריו של רש"י בדף י, וסבר שקריאת המגילה אינה תלויה בדין בתי ערי חומה בכלל ובקדושת הארץ לעניין זה. הוא הוכיח זאת ממה שנאמר בכמה מקומות בגמרא שישנה קריאת מגילה בט"ו למרות שאין דין העיר כדין בית עיר חומה, כמו בימינו, או בחו"ל. השואל ומשיב (רביעאה ב, קצג) מעיר שאת שאלתו שואל הרשב"א (שם) ומתרץ שחכמים הקילו בדין מקרא מגילה, שיקראו בעיר שהיתה מוקפת חומה, למרות שעכשו איננה מוקפת. הוא עצמו סובר גם שאין קשר בין קדושת הארץ לבין דין מקרא מגילה, והוכיח זאת ממה שעיקר התקנה לקרוא בט"ו באדר, מתחילה משושן, שהיא כלל לא קדושה בקדושת הארץ. אלא שכתב שלדעתו כל דין זה הוא רק במקרה שיש חומה גם עכשו לעיר זו, אבל אם אין לעיר זאת עכשו חומה, הרי שאם קדושה הראשונה אינה ממשיכה, אין אפשרות לקרוא במגילה, וזו כוונת רש"י בדף י. בשו"ת תורת חסד (או"ח לח) כותב באופן דומה אלא שמחלק בין ערים בארץ ישראל, שבהם גם אם היו מוקפות חומה בעבר, ואינן מוקפות חומה כעת, קוראים בהן מגילה בט"ו באדר, לבין ערים בחו"ל שבהם אם העיר אינה מוקפת חומה כעת, אין קוראים בט"ו באדר. לדבריהם יתכן שרש"י לא כתב בדף ג שהדין זהה לעניין קריאת המגילה, משום שכל עוד החומה קיימת, הרי ניתן לקרוא בט"ו גם אם לא נחשבת כעיר מוקפת חומה לעניין בתי ערי חומה.
סיכום: נחלקו הדעות האם כל הדינים של בתי ערי חומה שייכים גם לגבי מקרא מגילה, והאם במגילה ניתן לקרוא בט"ו רק בערים שנחשבות לעניין בתי ערי חומה. היו שכתבו שלגבי מגילה ניתן לקרוא בכל מקרה בט"ו גם במקרה שאין לעיר דין של בית עיר חומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
