ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טז: 5- עד יח. 10-)
א. הדין אחרי המיתה
הקדמה - תוס' וריטב"א – יש שני דינים –
דין ראשון – רק לנפש - מיד אחרי המיתה, שם יכול ללכת לגיהינום לתקופה מסוימת כדי לכפר עליו.
דין שני – אחרי הדין הראשון, גם לגוף לפני תחיית המתים – בודקים מי ראוי לתחיית המתים ומי יישלח לגיהינום לעולם (שוב, הפעם בגוף ונפש).
הברייתא היא לגבי הדין השני.
ברייתא עם ביאור הגמרא (הברייתא עד אמצע עמוד ב),
צדיקים גמורים – נחתמים לעוה"ב.
רשעים גמורים –
בחטאים רגילים -
בברייתא – לגיהנום ואז לעוה"ב (ראשונים – לתקופה של י"ב חודש או פחות ואז לעוה"ב).
בחטאים מיוחדים (לכאורה זה כבר בדין הראשון אחרי המיתה) –
- פושעים בגופם (יהודי שלא מניח תפילין, גוי ויהודי שעובר איסורי עריות) – 12 חודשים בגיהנום ואז נשמתם נשרפת.
"וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה..." (מלאכי ג, כא).
- מינים, מוסרים, אפיקורסים, שנתנו חיתיתם בארץ חיים (פרנס שמטיל אימה על הציבור שלא לשמה (והוא גם לא זוכה לבן ת"ח)) – נידונים בגיהינום לעולם.
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, כד).
בינוניים –
ב"ש – יורדים לזמן קצר לגיהינום ואז לעוה"ב
"וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף" (זכריה יג, ט).
ב"ה – תלוי בסוג החטא -
- ברייתא - בחטאים רגילים - לעוה"ב בלי גיהינום ("ורב חסד" – מטה כלפי חסד).
- כשיש להם חטאים שהם "פושעי ישראל בגופם" – כמו ב"ש.
עוד על הבינוניים –
- רי"צ – פניהם דומים לשולי קדירה (יז. באמצע, מיד אחרי הברייתא).
- תהילים קטז –
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא... דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ".
ודרש רבא -
- כנסת ישראל אהובה כשמשמיעה תחנוניה,
- אע"פ שדלה במעשים – ה' מושיעה.
- לפי ב"ה - איך ה' מטה לחסד את המאזניים?
מיכה ז, יח-יט (פסוקי ה"תשליך") -
מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ...
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
- ר"א – כובש (מוריד) את כף הזכויות.
- רי"ס בר חנינא – מעלה את כף העוונות.
- תנא דבי רי"ש – "מעביר ראשון ראשון" (אך רק בבינוני).
(יז. 6-)
ב. מדרשים אגב הנ"ל על דינו של הקב"ה –
א. פסוקי התשליך במיכה –
רבא – כל המעביר על מידותיו ("וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע") מעבירין לו על כל פשעיו (נֹשֵׂא עָוֹן)
- סיפור – רב הונא בריה דרב יהושע חלש והגיע לבי"ד של מעלה והחזירוהו כי היה מעביר על מידותיו.
- "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" – לא לכולם אלא רק למי שמשים עצמו כשיריים (שמעביר על מידותיו לשמה).
ב. י"ג מידות רחמים (אגב "ורב חסד") –
- 1.תחילה דין ובסוף חסד (פנ"י – ראש השנה ויו"כ) –
- a."ורב חסד ואמת".
- b."צַדִּיק יְקֹוָק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה).
- c."וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהלים סב).
- 2."ויעבור ה' על פניו ויקרא" – כביכול עבר לפני התיבה כשליח ציבור ולימד את משה איך להתפלל את י"ג מידות הרחמים, ושאם יעשו כך ימחל להם.
- 3.ה' ה' – מרחם עליו לפני (אפילו שיודע שיחטא (רא"ש)) ואחרי החטא.
- 4.ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקן (שני פסוקים אחריהם מוזכר ברית – "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת...").
- אם לא שב לפני יו"כ – לא מוחלים לו.
- סימני הנו"ן ההפוכים – למעט שה' מציל רק לפני גזר הדין.
(יז: באמצע)
ג. רי"ח – תשובה יכולה להציל גם אחרי גזר הדין
מקור - הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה... וָשָׁב וְרָפָא לוֹ (ישעיהו ו).
קושיות:
תשובה – שם זה ביחיד.
- אשר לא ישא פנים – ר"ע – אחרי גזר הדין.
- ה' לא משנה את גזר הדין, ולכן אם גזר מעט גשם ועשו תשובה – מביא את מעט הגשם בצורה יעילה.
תשובה ל3 הקושיות: ביחיד לא, בציבור כן.
קושיות מציבור:
תשובה – שם ה' יכול "להסתדר" גם בלי לקרוע את גזר הדין, אך שכלא יכול – קורע.
- 5.(יח. רבע עליון) "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (ירמיהו ב).
תשובה – זה בגזר דין עם שבועה
ראית רב –
"אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – גם אחרי גזר הדין.
מחלוקת תנאים (אפילו ביחיד) – (יח. 2+)
איך אדם אחד ניצל ואחר לא?
ר"א – כי זה אחרי גזר הדין
רי"צ – יפה צעקה לאדם גם לאחר גזר דין, וזה שלא ניצל זה כת"ק שתפילתו לא שלימה.
ולפי זה ר' יוחנן דיבר גם על יחיד!
ד. השלמות –
- גם גזר דין עם שבועה (כמו בית עלי), אמנם אי אפשר לבטל, אך אפשר לשפר את המצב על ידי תורה וחסד.
- מתי ה' קרוב אלינו?
מצד אחד - "אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – בציבור.
אך מצד שני – "דִּרְשׁוּ יְקֹוָק בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה) – ביחיד,
ומתי – בעשרת ימי תשובה (ראיה מנבל הכרמלי שמת אחרי 10 ימים).

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









