ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לג: במשנה – לד: באמצע)
סדר ושיעור התקיעות
מדאורייתא – בכל ברכה 3 קולות (תקיעה – "תרועה" – תקיעה), סה"כ 9. בהמשך נראה מה זה "תרועה" – האם זה מה שאנחנו קוראים תרועה או מה שאנחנו קוראים שברים.
(לג: 8-)
א. המקור לתקיעה-תרועה-תקיעה, ושצריך 3X3
שתי ברייתות - (לג: 8-) (לד. רבע עליון)
הקדמה - החיבור בין ראש השנה ליובל ותקיעת החצוצרות במדבר –
הפסוקים -
בראש השנה – "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א). "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד).
יובל - וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם (ויקרא כה, ט).
בחצוצורות – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם" (במדבר י, ה-ו).
בין ראש השנה ליובל(ברייתא א, וברייתא ב מסכימה) -
- היקש – שכתוב ביובל "בחודש השביעי" וזה מיותר, להקיש כל התקיעות של החודש השביעי זה לזה.
- גזירה שווה - שבשניהם כתוב בחודש השביעי.
- ברייתא א – מיובל - "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם".
- ברייתא ב – מהחצוצורות במדבר –
ולמה צריך את שניהם, שאם לא היתה מסורת של גזירה שווה, היינו לומדים מהיקש (גם בלי מסורת), אך כיוון שיש גזירה שווה – אכן לא צריך היקש.
בין ראש השנה לחצוצרות (ברייתא ב) –
"תרועה – תרועה" לגזירה שווה.
הדינים -
A. שהתקיעה בראש השנה היא בשופר -
ברייתא א – מיובל
ברייתא ב(לד. 11-) – "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד).
B. תקיעה לפני ואחרי כל תרועה -
בתורה בראש השנה הרי כתוב רק "יום/זכרון תרועה".
שתקיעה ותרועה זה דברים שונים – "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ" (במדבר י, ז).
תקיעה לפני - "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה" (שם ה).
תקיעה אחרי – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת... תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם" (שם ו).
ת"ק – "תְּרוּעָה יִתְקְעוּ",
רי"ש בן רי"ח ב"ב – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית".
למה הברייתות חולקות?
ברייתא א – כנראה חולקת על הגזירה שווה בין החצוצרות לבין ר"ה.
ברייתא ב - (לד. שורה 2 ברחבות) – מסכימה ללימוד מיובל, אך לא ניתן ללמוד משם תקיעה:
"והעברת" תפוס ללימוד שתוקע דרך העברתו (לא להחליף את החלק הרחב עם הצר (כז:)).
תגובה – לומדים גם וגם (שהרי התורה יכלה לכתוב "ותקעת").
"תעבירו" – אולי כלל לא מדבר עכל תקיעה, אלא העברה ביד.
תגובה – ודאי שזה קול, כמו שכתוב אצל משה – "ויעבירו קול במחנה".
בשתי הברייתות -
C. המקור ל3 תרועות -
כתוב 3 פעמים "תרועה" ביובל ור"ה –
- יובל – "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה" (ויקרא כה, ט).
- ר"ה – "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א).
- ר"ה – "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד)
האם זה מהתורה? (לד. שליש תחתון)
לפי ברייתא א – כל ה3 מהתורה (וכן ההלכה).
לברייתא ב –
ת"ק – רק 2 מהתורה, כי 1 תפוס לגזירה שווה לחצוצרות.
ר' יונתן – רק 1 מהתורה, כי גם השני תפוס: "יום תרועה" – ביום ולא בלילה.
ואילו ת"ק לומד ביום מיובל ("ביום הכיפורים"), וראינו לאיל למה הוא לא לומד גם את התקיעה לפני ואחרי משם. (לד. שורה 2 ברחבות).
א. שיעור וסוג התקיעות (הכל לפי רש"י) –
(לג: בתחילת הגמרא)
שיעור תקיעה –
במשנה - 3 תרועות.
בברייתא – תרועה 1.
תשובה - שיעור התקיעה = שיעור התרועה,
והמשנה התכוונה ש3 תקיעות = 3 תרועות.
שיעור תרועה –
אביי – כאן זו מחלוקת -
במשנה - 3 יבבות (קולות קצרים – יללה)
בברייתא – 3 שברים (קולות ארוכים יותר – גניחה).
(המחלוקת היא על הפסוק "יום תרועה יהיה לכם" – "יום יבבא", וכתוב "ותייבב אם סיסרא").
(לד. 9-)
להלכה – התקין ר' אבהו שמספק יעשו הכל –
תשר"ת X 3 - שמא זה גם וגם
תש"ת X 3 – שמא זה גניחה
תר"ת X 3 – שמא זה יללה
[ולמה התשר"ת לא מספיק גם בשביל האפשרות שזה רק תרועה או רק שברים? כי אז יש הפסקה בין התקיעות לבין התרועה. ואמנם בדף הבא נראה שאין בעיה של הפסקה, אך זה רק בדיעבד (ר"ן בשם ר"ת), או שזה דווקא כשלא הפסיק עם קול אחר באמצע (רמב"ן)].

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.













