(לג: במשנה – לד: באמצע)

סדר ושיעור התקיעות

מדאורייתא – בכל ברכה 3 קולות (תקיעה – "תרועה" – תקיעה), סה"כ 9. בהמשך נראה מה זה "תרועה" – האם זה מה שאנחנו קוראים תרועה או מה שאנחנו קוראים שברים.

(לג: 8-)

א. המקור לתקיעה-תרועה-תקיעה, ושצריך 3X3

שתי ברייתות - (לג: 8-) (לד. רבע עליון)

הקדמה - החיבור בין ראש השנה ליובל ותקיעת החצוצרות במדבר –

הפסוקים -

בראש השנה – "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א). "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד).

יובל - וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם (ויקרא כה, ט).

בחצוצורות – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם" (במדבר י, ה-ו).

בין ראש השנה ליובל(ברייתא א, וברייתא ב מסכימה) -

1. היקש – שכתוב ביובל "בחודש השביעי" וזה מיותר, להקיש כל התקיעות של החודש השביעי זה לזה.
2. גזירה שווה - שבשניהם כתוב בחודש השביעי.
3. ברייתא א – מיובל - "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם".
4. ברייתא ב – מהחצוצורות במדבר –

ולמה צריך את שניהם, שאם לא היתה מסורת של גזירה שווה, היינו לומדים מהיקש (גם בלי מסורת), אך כיוון שיש גזירה שווה – אכן לא צריך היקש.

בין ראש השנה לחצוצרות (ברייתא ב) –

            "תרועה – תרועה" לגזירה שווה.

הדינים -

A. שהתקיעה בראש השנה היא בשופר -

ברייתא א – מיובל

ברייתא ב(לד. 11-) – "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד).

B. תקיעה לפני ואחרי כל תרועה -

בתורה בראש השנה הרי כתוב רק "יום/זכרון תרועה".

שתקיעה ותרועה זה דברים שונים – "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ" (במדבר י, ז).

תקיעה לפני - "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה" (שם ה).

תקיעה אחרי – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת... תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם" (שם ו).

            ת"ק – "תְּרוּעָה יִתְקְעוּ",

            רי"ש בן רי"ח ב"ב – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית".

למה הברייתות חולקות?

ברייתא א – כנראה חולקת על הגזירה שווה בין החצוצרות לבין ר"ה.

ברייתא ב - (לד. שורה 2 ברחבות) – מסכימה ללימוד מיובל, אך לא ניתן ללמוד משם תקיעה:

"והעברת" תפוס ללימוד שתוקע דרך העברתו (לא להחליף את החלק הרחב עם הצר (כז:)).

            תגובה – לומדים גם וגם (שהרי התורה יכלה לכתוב "ותקעת").

"תעבירו" – אולי כלל לא מדבר עכל תקיעה, אלא העברה ביד.

            תגובה – ודאי שזה קול, כמו שכתוב אצל משה – "ויעבירו קול במחנה".        

בשתי הברייתות -

C. המקור ל3 תרועות -

כתוב 3 פעמים "תרועה" ביובל ור"ה –

1. יובל – "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה" (ויקרא כה, ט).
2. ר"ה – "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א).
3. ר"ה – "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד)

האם זה מהתורה? (לד. שליש תחתון)

לפי ברייתא א – כל ה3 מהתורה (וכן ההלכה).

לברייתא ב –

            ת"ק – רק 2 מהתורה, כי 1 תפוס לגזירה שווה לחצוצרות.

            ר' יונתן – רק 1 מהתורה, כי גם השני תפוס: "יום תרועה" – ביום ולא בלילה.

ואילו ת"ק לומד ביום מיובל ("ביום הכיפורים"), וראינו לאיל למה הוא לא לומד גם את התקיעה לפני ואחרי משם. (לד. שורה 2 ברחבות).

א. שיעור וסוג התקיעות (הכל לפי רש"י) –

(לג: בתחילת הגמרא)

שיעור תקיעה –

            במשנה - 3 תרועות.
            בברייתא – תרועה 1.

תשובה - שיעור התקיעה = שיעור התרועה,
והמשנה התכוונה ש3 תקיעות = 3 תרועות.

שיעור תרועה –

אביי – כאן זו מחלוקת -
במשנה - 3 יבבות (קולות קצרים – יללה)
בברייתא – 3 שברים (קולות ארוכים יותר – גניחה).
            (המחלוקת היא על הפסוק "יום תרועה יהיה לכם" – "יום יבבא", וכתוב "ותייבב אם סיסרא").

(לד. 9-)

להלכה – התקין ר' אבהו שמספק יעשו הכל –

תשר"ת X 3 - שמא זה גם וגם

תש"ת X 3 – שמא זה גניחה

תר"ת X 3 – שמא זה יללה

[ולמה התשר"ת לא מספיק גם בשביל האפשרות שזה רק תרועה או רק שברים? כי אז יש הפסקה בין התקיעות לבין התרועה. ואמנם בדף הבא נראה שאין בעיה של הפסקה, אך זה רק בדיעבד (ר"ן בשם ר"ת), או שזה דווקא כשלא הפסיק עם קול אחר באמצע (רמב"ן)].