ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רגע המעבר מתחיל בדרך כלל בגיל ההתבגרות, עם מלחמת כוחות בין ההורים ודמויות סמכות מצד אחד לנער או לנערה שמנסים למצוא את זהותם ודרכם בחיים מצד שני. קשה מאוד להורים ולמורים לראות את הילדים או התלמידים שלהם עושים שגיאות שהם היו מסוגלים למנוע.
אבל טעויות הן חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות של האדם בחיים. תמיד חשבתי שאדם לומד הרבה יותר מהטעויות שהוא עושה ופחות מן ההצלחות והניצחונות שלו. איך לשאת תסכול ואכזבה, איך להתאושש אחרי כישלון ואסון - זה החומר שממנו עשויים החיים וההיסטוריה היהודית. וכל זה הוא מסר מתוחכם שאנחנו למדים מתחילת פרשת השבוע.
רש"י מסביר לנו שהכהן שמדליק את המנורה במשכן או בבית-המקדש הצמיד את הנר הבוער לפתילת המנורה "עד שתהא שלהבת עולה מאליה". המסר כאן ברור: כשהלהבה יכולה לעלות מעצמה, צריך להרחיק את הנר ששימש להדלקת המנורה. הלהבה החדשה צריכה לבעור בכוחות עצמה. הדור הבא צריך להיות מסוגל לפלס את דרכו בכוחות עצמו.
ההיסטוריה היהודית מספרת על תקופות רבות ושונות בסיפור הארוך שלנו. בכל הדורות התמודד העם היהודי עם קשיים ואתגרים דומים - הבעיה הקבועה של היותנו הקול המוסרי של האנושות ומיעוט דמוגרפי. עם זאת, כל דור ודור התמודד עם קשים ואתגרים שהיו מסוימים ומיוחדים לזמנו ולמקומו.
על אף שאסטרטגיות הכלליות של הקיום היהודי - תורה ומצוות, התנהגות מוסרית, אופטימיות וכושר התאוששות - לא השתנו, הטקטיקות לקיום היהודי ולהצלחת העם היהודי השתנו והותאמו לזמן ולמקום. השלהבת הייתה צריכה לעלות מאליה, ולא, הנר המדליק, הנוכחות והסיוע של הדור הקודם, בהכרח נעלם.
חלק מהאתגר של החברה שלנו כיום הוא ההישענות המופרזת על הדורות הקודמים כביכול, מבחינה כספית, מוסרית, אינטלקטואלית, טאקטית וחברתית. הניסיון לשחזר עבר עתיר פנטזיה וההיצמדות למדיניות שכבר הוכח שאיננה מועילה רק מעצימים את הבעיות האמיתיות שיש לנו. השלהבת החדשה לא מקבלת הזדמנות לעלות ולבעור בכוחות עצמה. המשימה של העבר היא ללמד, להצית ולחזק את השלהבת החדשה, לא לחנוק אותה בנוכחות שתלטנית מדי.
מקומו של קו הגבול פה הוא עניין לתבונה ולראיית הנולד, לאחריות ולזהירות. משימת הדלקת המנורה הוטלה על אהרון, הכהן הגדול, שאהבתו לכל אדם הייתה ערובה לכך שהוא ידליק את שלהבות העתיד בעזרת נר העבר שהוא אוחז בידיו בדרך הנכונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
