ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
מבאר רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".
יש להתבונן בדבריו: מהו יתרון עבודת המנורה על יתר עבודות המקדש? כמו כן: מהי הנחמה של ההדלקה, הרי בפסוקים אלו לא מדובר על חנוכת המנורה, כשם שהיה בקורבנות הנשיאים שחנכו את המזבח?
תחילה נבאר את מהות ההבדל בין עבודת המזבח לעבודת המנורה. הקרבת הקרבנות היא תיקון העולם הבהמי, כאשר הקורבן העולה על המזבח הופך להיות "אישה ריח ניחוח לה'". אולם לאחר שאיברי הקורבן נשרפים נותר דשן, שהוא החלק החומרי שלא נשרף באש, והוא נזרק מחוץ לירושלים. דבר זה מלמדנו על כך שאמנם עבודת המזבח מבררת ומתקנת, אולם קיים עדיין חלק שאינו מתוקן, וזאת בבחינת הטומאה והרע שעדיין קיימים בבריאה ואין להם תיקון שלם.
גם במנורת המקדש קיימת עבודה, והיא הטבת נרות המנורה. עבודה זו כוללת (לשיטת הרמב"ם) הן את דישון המנורה, שהוא החלפת השמנים והפתילות, והן את הדלקת הנרות. בשונה מעבודת הקורבנות, עבודה זו היא עבודה רוחנית שעניינה הדלקת אור, כאשר שמן המנורה נשרף כולו ולא נותר אחריו פסולת. ניתן לומר כי מהות עבודת המנורה היא גילוי האור בבריאה בבחינת גילוי אור הנשמה, וזאת בלי אחיזה לרע, ומשום כך אין דשן ממשי לשמן המנורה. מתוך כך מבואר כי עבודת הקורבנות נעשית רק ביום ולא בלילה, שהוא זמן שליטת הדינים. אולם הדלקת המנורה חותמת את היום במקדש, והיא מאירה את הלילה. זהו בבחינת האור שמסלק את החושך כחלק מתיקון העולם השלם.
לאור זאת מובנת הסגולה המיוחדת של עבודת המנורה, ובה ניחם ה' את אהרן הכהן, שכן עניינה גילוי האור הרוחני אשר בבריאה שמכוחו מסלקים את ההסתר ואת הטומאה. באופן זה גם ברור מדוע המנורה ניצבת בהיכל בית ה' מול שולחן לחם הפנים. אם המנורה מהותה היא אור רוחני, הרי שהשולחן מהותו היא השפעת השפע הגשמי לבריאה. הגשמיות בעם ישראל יונקת את ברכתה מהאור הרוחני של נרות המנורה.
גילוי האור הגנוז
באופן נוסף אפשר לומר כי עבודת המזבח עניינה תיקון עץ הדעת טוב ורע, שזו עבודת הבירורים שעניינה ביעור הרע וגילוי הטוב. לעומת זאת, עבודת המנורה עניינה גילוי בחינת עץ החיים, שמהותה היא גילוי האור הגנוז בבריאה ולא עבודת הבירורים. מכאן מובן כי הנשיאים, שמהות עבודתם היא תיקון עץ הדעת, היו שותפים לחנוכת המזבח. אולם אהרן מהותו היא העלאת האור לשורשו וגילוי מדרגת עץ החיים בבריאה, ומכאן שכוחו גדול יותר ומדרגתו היא בבחינת מציאות העולם המתוקן לעתיד לבוא.
בבחינה זו המנורה קשורה בשורשה לארון הברית, שעניינו הוא אור – כדרשת חז"ל שזו משמעות שמו, שכן "ממנו יוצאת אורה לעולם". באופן זה מבואר שהן המנורה עשויה מקשה אחת, והן הכרובים אשר על ארון הברית. ללמדנו כי עבודת המנורה והארון יש בהן שלמות שעניינה גילוי האור הגנוז. מכאן גם מובן מדוע נאמר בפרשתנו "וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה", פסוק העוסק לכאורה במבנה המנורה ולא בהלכות הדלקתה. אלא שבחינה זו של מקשה אחת מראה על כך שבמנורה יש מהות של תיקון מראש ועד סוף בכל המדרגות כולן, בבחינת תיקון הבריאה השלם, שמהותו אור המנורה המגלה את האור הגנוז הקשור בשורשו להארת ארון הברית.
באופן נוסף ניתן לבאר את מעלת המנורה, וזאת בהמשך לדברי האור החיים הקדוש: "וכפי זה נשכיל כוונת תשובת ה' לאהרן, כי אהרן היה מתאנח על חנוכת המזבח, והשיבו הקדוש ברוך הוא 'חייך שלך' וכו', פירוש מעשה המנורה שמוריד הנרות ומניחן באוהל ומקנחם, וחוזר ובונה אותם מחדש ומדליקה, הרי הוא כל יום כעושה מעשה חדש, שמחנך הוא המנורה בכל הדלקה והדלקה... הרי שישנה להדלקה והטבה לילה ויום, ונמצא שמחנך בכל יום המנורה והם לא חנכו אלא פעם אחת המזבח...".
מכאן ששלמות המנורה היא בכך שחונכים אותה בכל יום, שזהו האור החדש הבוקע ומאיר לכל הבריאה מן המנורה בבחינת גילוי "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". מכאן גם מבוארת שיטת הרמב"ם בנוגע לזמן הדלקת המנורה. לשיטתו מדליקים את נרות המנורה הן בבוקר והן בין הערביים, ולאור דברינו העניין מבואר, שכן עיקר עניינה של המנורה הוא גילוי האור הן ביום והן בלילה, שכן זהו כוח חידושה של המנורה שמאיר הן ביום והן בלילה.
שנזכה להארה שלמה, בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
