ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך מבאר בעל השפת אמת: "על ידי הארת נרות חנוכה מאיר הארת המנורה גם היום בזמן הזה. ורמזו הפוסקים: 'אסור להשתמש לאורה', שהוא זכר למנורה והיינו שיש בנרות קצת הארת המנורה, ושעל ידי הנרות נזכרין בנרות המנורה ומשתוקקים בני ישראל לנרות המנורה, ועל ידי התשוקה מתעורר אותה הארה של המנורה" (חנוכה, סוף תר"ם).
דהיינו: בנרות החנוכה קיימת התנוצצות מאור מנורת המקדש, וכשם שמנורת המקדש האירה אור רוחני לעולם, כך במהלך שמונת ימי החנוכה מבזיק ניצוץ של אור נשגב את חשכת עולמנו האפל. במקום נוסף מבאר השפת אמת: "כי בבל ומדי היו בעת שחרב בית המקדש ואז העולם תוהו ובוהו. אבל בימי יוון היה בית המקדש קיים, רק אותן הרשעים החשיכו עיניהם שלא יוכלו לקבל אור בית המקדש. לכן כאשר נקם השי"ת נקמתינו נתן לנו הארה מבית המקדש גם לימי החושך, עתה שחרב בית המקדש אף על פי כן מאיר אור מן המנורה וזהו מידה במידה" (תר"נ). אור רוחני זה הוא שריד מהארת בית מקדשנו, ומתוך ההבזק הזה שומה עלינו להתעורר ולחוש עד כמה אנו כמהים לאור המופלא הזה.
הדלקת נרות החנוכה היא המצווה האחרונה מבין שבע המצוות שתיקנו חכמים. מצווה זו חותמת את כת"ר המצוות: תרי"ג מצוות מהתורה ועוד שבע מדרבנן. יש בכך מעין רמז לכך שנעוץ סופן בתחילתן: מעגל המצוות נגמר בחנוכה ובכך הוא משלים את מעגל הבריאה הפותח בגילוי האור שנברא ביום הראשון לבריאה.
לדברי חז"ל אור מופלא זה נגנז, והוא הנקרא בשם האור הגנוז. האור לא נעלם, והוא מסתתר ומתגלה לעולם בממדים שונים: ביום השבת, בתורה ואף בימי החנוכה. רמז לכך נמצא בספר הרוקח, המבאר כי ל"ו הנרות הדולקים בימי החנוכה הם כנגד ל"ו השעות שבהן שימש האור הגנוז בראשית הבריאה. הדבר מובא אף בשפת אמת: "ל"ו נרות דחנוכה כנגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז בששת ימי בראשית. אם כן נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז, והוא מאיר בתוך החושך הגדול" (חנוכה, תרס"א). עניין זה מבוסס על דברי הירושלמי (ברכות פרק ח' הלכה ה') המבאר כי אדם הראשון סולק מגן עדן רק במוצאי שבת בחצות, לאחר ששהה בגן עדן שלושים ושש שעות.
מוסיף ומבאר בעל ספר הזכות: "ולעניות דעתי נר מערבי דולק לעולם... והמשכן נגנז... וממילא נגנזה המנורה בעוד נר מערבי דולק, ועדיין דולק במקום שנגנז". הנר המערבי הוא הנר שממנו הדליקו את יתר נרות המנורה, ועליו אומרים חז"ל "עדות היא ששכינה שרויה בישראל". נר זה ממשיך כביכול להאיר בפנימיות ההוויה, ללמדנו שהאור הפנימי של מנורת המקדש חוזר ומתגלה בימי החנוכה ומאיר לעולם. אור זה מצית בתוכנו את שלהבת הכמיהה למקדש. ומבואר בספר בני יששכר כי השם חנוכה אינו רק על העבר אלא הוא רומז גם לעתיד.
רמז לאור מופלא זה שמתגלה בימי החנוכה אפשר למצוא בנוסח שאנו אומרים לאחר ההדלקה: "הנרות הללו קודש הם" – יש בהם הארה גדולה ומופלאה ששורשה באור של ראשית הבריאה! מכיוון שהאור המפציע מן הנרות כה נשגב וגדול, אסרו חז"ל ליהנות ממנו.
בין חנוכה לשבת
לדברי הגמרא (שבת כא, ב) הזהיר בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים. מבאר שם רש"י כי הכוונה בנר היא הן לנר שבת והן לנר חנוכה. יש לבאר כי הן נר שבת והן נר חנוכה יניקתם מנרות המנורה. נר השבת מאיר בתוך הבית, ועניינו שלום בית. זו הארת המנורה המאירה אל פנים ההיכל, הארה הפונה לעבר השולחן שמהותו היא תיקון גשמיות העולם. אולם נר החנוכה מאיר דווקא לכיוון רשות הרבים, דבר המורה על סילוק החושך החיצוני של טומאת העולם.
משום כך לפי ההלכה מצווה להניח לכתחילה את מנורת החנוכה בגובה שבין שלושה לעשרה טפחים, שזו רשות הרבים, כדי להאיר את חשכת העולם. זו בחינתה השנייה של המנורה – אורה מאיר את עולמנו החשוך. לגבי מבנה בית ראשון, מבואר בספר מלכים כי חלונות המקדש היו "שקופים אטומים". לפי חלק מהפרשנים הכוונה היא שהם היו צרים בחוץ ורחבים בפנים, ללמדנו שעניינה של המנורה הוא להאיר את העולם. אור זעיר שהופך ללהבה גדולה ומאיר בפארותיו את אורות הנשמה.
בפן נוסף חנוכה הוא המשך לחג הסוכות. על סוכות אומרים חז"ל שלא הייתה חצר בירושלים שלא האירה מאור שמחת בית השואבה. הארה זו מאירה שבעים יום, עד חנוכה. את הביכורים הביאו למקדש משבועות עד סוכות, ימים שנקראים ימי שמחה, שכן הם ימי האסיף. אולם ניתן להמשיך ולהביא את הביכורים עד חנוכה (בלי אמירת מקרא הביכורים). ברוחניות הדבר רומז להארות שמלקט האדם במהלך השנה, והן האירו במקדש עד החנוכה.
אנו תפילה שנזכה במהרה לאור המנורה ומכוחו להארת הנשמה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
