- שבת ומועדים
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך מבאר בעל השפת אמת: "על ידי הארת נרות חנוכה מאיר הארת המנורה גם היום בזמן הזה. ורמזו הפוסקים: 'אסור להשתמש לאורה', שהוא זכר למנורה והיינו שיש בנרות קצת הארת המנורה, ושעל ידי הנרות נזכרין בנרות המנורה ומשתוקקים בני ישראל לנרות המנורה, ועל ידי התשוקה מתעורר אותה הארה של המנורה" (חנוכה, סוף תר"ם).
דהיינו: בנרות החנוכה קיימת התנוצצות מאור מנורת המקדש, וכשם שמנורת המקדש האירה אור רוחני לעולם, כך במהלך שמונת ימי החנוכה מבזיק ניצוץ של אור נשגב את חשכת עולמנו האפל. במקום נוסף מבאר השפת אמת: "כי בבל ומדי היו בעת שחרב בית המקדש ואז העולם תוהו ובוהו. אבל בימי יוון היה בית המקדש קיים, רק אותן הרשעים החשיכו עיניהם שלא יוכלו לקבל אור בית המקדש. לכן כאשר נקם השי"ת נקמתינו נתן לנו הארה מבית המקדש גם לימי החושך, עתה שחרב בית המקדש אף על פי כן מאיר אור מן המנורה וזהו מידה במידה" (תר"נ). אור רוחני זה הוא שריד מהארת בית מקדשנו, ומתוך ההבזק הזה שומה עלינו להתעורר ולחוש עד כמה אנו כמהים לאור המופלא הזה.
הדלקת נרות החנוכה היא המצווה האחרונה מבין שבע המצוות שתיקנו חכמים. מצווה זו חותמת את כת"ר המצוות: תרי"ג מצוות מהתורה ועוד שבע מדרבנן. יש בכך מעין רמז לכך שנעוץ סופן בתחילתן: מעגל המצוות נגמר בחנוכה ובכך הוא משלים את מעגל הבריאה הפותח בגילוי האור שנברא ביום הראשון לבריאה.
לדברי חז"ל אור מופלא זה נגנז, והוא הנקרא בשם האור הגנוז. האור לא נעלם, והוא מסתתר ומתגלה לעולם בממדים שונים: ביום השבת, בתורה ואף בימי החנוכה. רמז לכך נמצא בספר הרוקח, המבאר כי ל"ו הנרות הדולקים בימי החנוכה הם כנגד ל"ו השעות שבהן שימש האור הגנוז בראשית הבריאה. הדבר מובא אף בשפת אמת: "ל"ו נרות דחנוכה כנגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז בששת ימי בראשית. אם כן נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז, והוא מאיר בתוך החושך הגדול" (חנוכה, תרס"א). עניין זה מבוסס על דברי הירושלמי (ברכות פרק ח' הלכה ה') המבאר כי אדם הראשון סולק מגן עדן רק במוצאי שבת בחצות, לאחר ששהה בגן עדן שלושים ושש שעות.
מוסיף ומבאר בעל ספר הזכות: "ולעניות דעתי נר מערבי דולק לעולם... והמשכן נגנז... וממילא נגנזה המנורה בעוד נר מערבי דולק, ועדיין דולק במקום שנגנז". הנר המערבי הוא הנר שממנו הדליקו את יתר נרות המנורה, ועליו אומרים חז"ל "עדות היא ששכינה שרויה בישראל". נר זה ממשיך כביכול להאיר בפנימיות ההוויה, ללמדנו שהאור הפנימי של מנורת המקדש חוזר ומתגלה בימי החנוכה ומאיר לעולם. אור זה מצית בתוכנו את שלהבת הכמיהה למקדש. ומבואר בספר בני יששכר כי השם חנוכה אינו רק על העבר אלא הוא רומז גם לעתיד.
רמז לאור מופלא זה שמתגלה בימי החנוכה אפשר למצוא בנוסח שאנו אומרים לאחר ההדלקה: "הנרות הללו קודש הם" – יש בהם הארה גדולה ומופלאה ששורשה באור של ראשית הבריאה! מכיוון שהאור המפציע מן הנרות כה נשגב וגדול, אסרו חז"ל ליהנות ממנו.
בין חנוכה לשבת
לדברי הגמרא (שבת כא, ב) הזהיר בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים. מבאר שם רש"י כי הכוונה בנר היא הן לנר שבת והן לנר חנוכה. יש לבאר כי הן נר שבת והן נר חנוכה יניקתם מנרות המנורה. נר השבת מאיר בתוך הבית, ועניינו שלום בית. זו הארת המנורה המאירה אל פנים ההיכל, הארה הפונה לעבר השולחן שמהותו היא תיקון גשמיות העולם. אולם נר החנוכה מאיר דווקא לכיוון רשות הרבים, דבר המורה על סילוק החושך החיצוני של טומאת העולם.
משום כך לפי ההלכה מצווה להניח לכתחילה את מנורת החנוכה בגובה שבין שלושה לעשרה טפחים, שזו רשות הרבים, כדי להאיר את חשכת העולם. זו בחינתה השנייה של המנורה – אורה מאיר את עולמנו החשוך. לגבי מבנה בית ראשון, מבואר בספר מלכים כי חלונות המקדש היו "שקופים אטומים". לפי חלק מהפרשנים הכוונה היא שהם היו צרים בחוץ ורחבים בפנים, ללמדנו שעניינה של המנורה הוא להאיר את העולם. אור זעיר שהופך ללהבה גדולה ומאיר בפארותיו את אורות הנשמה.
בפן נוסף חנוכה הוא המשך לחג הסוכות. על סוכות אומרים חז"ל שלא הייתה חצר בירושלים שלא האירה מאור שמחת בית השואבה. הארה זו מאירה שבעים יום, עד חנוכה. את הביכורים הביאו למקדש משבועות עד סוכות, ימים שנקראים ימי שמחה, שכן הם ימי האסיף. אולם ניתן להמשיך ולהביא את הביכורים עד חנוכה (בלי אמירת מקרא הביכורים). ברוחניות הדבר רומז להארות שמלקט האדם במהלך השנה, והן האירו במקדש עד החנוכה.
אנו תפילה שנזכה במהרה לאור המנורה ומכוחו להארת הנשמה.
מתוך העיתון בשבע.
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
מה המשמעות הנחת תפילין?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
חידוש כוחות העולם
סינון פסולת בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
למה משווים את העצים לצדיקים?
קצרים למועדים - הרב אייל ורד
הרב אייל ורד | שבט תשפ"ה
למה משווים את העצים לצדיקים?
קצרים למועדים - הרב אייל ורד
הרב אייל ורד | שבט תשפ"ה
