ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך מבאר בעל השפת אמת: "על ידי הארת נרות חנוכה מאיר הארת המנורה גם היום בזמן הזה. ורמזו הפוסקים: 'אסור להשתמש לאורה', שהוא זכר למנורה והיינו שיש בנרות קצת הארת המנורה, ושעל ידי הנרות נזכרין בנרות המנורה ומשתוקקים בני ישראל לנרות המנורה, ועל ידי התשוקה מתעורר אותה הארה של המנורה" (חנוכה, סוף תר"ם).
דהיינו: בנרות החנוכה קיימת התנוצצות מאור מנורת המקדש, וכשם שמנורת המקדש האירה אור רוחני לעולם, כך במהלך שמונת ימי החנוכה מבזיק ניצוץ של אור נשגב את חשכת עולמנו האפל. במקום נוסף מבאר השפת אמת: "כי בבל ומדי היו בעת שחרב בית המקדש ואז העולם תוהו ובוהו. אבל בימי יוון היה בית המקדש קיים, רק אותן הרשעים החשיכו עיניהם שלא יוכלו לקבל אור בית המקדש. לכן כאשר נקם השי"ת נקמתינו נתן לנו הארה מבית המקדש גם לימי החושך, עתה שחרב בית המקדש אף על פי כן מאיר אור מן המנורה וזהו מידה במידה" (תר"נ). אור רוחני זה הוא שריד מהארת בית מקדשנו, ומתוך ההבזק הזה שומה עלינו להתעורר ולחוש עד כמה אנו כמהים לאור המופלא הזה.
הדלקת נרות החנוכה היא המצווה האחרונה מבין שבע המצוות שתיקנו חכמים. מצווה זו חותמת את כת"ר המצוות: תרי"ג מצוות מהתורה ועוד שבע מדרבנן. יש בכך מעין רמז לכך שנעוץ סופן בתחילתן: מעגל המצוות נגמר בחנוכה ובכך הוא משלים את מעגל הבריאה הפותח בגילוי האור שנברא ביום הראשון לבריאה.
לדברי חז"ל אור מופלא זה נגנז, והוא הנקרא בשם האור הגנוז. האור לא נעלם, והוא מסתתר ומתגלה לעולם בממדים שונים: ביום השבת, בתורה ואף בימי החנוכה. רמז לכך נמצא בספר הרוקח, המבאר כי ל"ו הנרות הדולקים בימי החנוכה הם כנגד ל"ו השעות שבהן שימש האור הגנוז בראשית הבריאה. הדבר מובא אף בשפת אמת: "ל"ו נרות דחנוכה כנגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז בששת ימי בראשית. אם כן נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז, והוא מאיר בתוך החושך הגדול" (חנוכה, תרס"א). עניין זה מבוסס על דברי הירושלמי (ברכות פרק ח' הלכה ה') המבאר כי אדם הראשון סולק מגן עדן רק במוצאי שבת בחצות, לאחר ששהה בגן עדן שלושים ושש שעות.
מוסיף ומבאר בעל ספר הזכות: "ולעניות דעתי נר מערבי דולק לעולם... והמשכן נגנז... וממילא נגנזה המנורה בעוד נר מערבי דולק, ועדיין דולק במקום שנגנז". הנר המערבי הוא הנר שממנו הדליקו את יתר נרות המנורה, ועליו אומרים חז"ל "עדות היא ששכינה שרויה בישראל". נר זה ממשיך כביכול להאיר בפנימיות ההוויה, ללמדנו שהאור הפנימי של מנורת המקדש חוזר ומתגלה בימי החנוכה ומאיר לעולם. אור זה מצית בתוכנו את שלהבת הכמיהה למקדש. ומבואר בספר בני יששכר כי השם חנוכה אינו רק על העבר אלא הוא רומז גם לעתיד.
רמז לאור מופלא זה שמתגלה בימי החנוכה אפשר למצוא בנוסח שאנו אומרים לאחר ההדלקה: "הנרות הללו קודש הם" – יש בהם הארה גדולה ומופלאה ששורשה באור של ראשית הבריאה! מכיוון שהאור המפציע מן הנרות כה נשגב וגדול, אסרו חז"ל ליהנות ממנו.
בין חנוכה לשבת
לדברי הגמרא (שבת כא, ב) הזהיר בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים. מבאר שם רש"י כי הכוונה בנר היא הן לנר שבת והן לנר חנוכה. יש לבאר כי הן נר שבת והן נר חנוכה יניקתם מנרות המנורה. נר השבת מאיר בתוך הבית, ועניינו שלום בית. זו הארת המנורה המאירה אל פנים ההיכל, הארה הפונה לעבר השולחן שמהותו היא תיקון גשמיות העולם. אולם נר החנוכה מאיר דווקא לכיוון רשות הרבים, דבר המורה על סילוק החושך החיצוני של טומאת העולם.
משום כך לפי ההלכה מצווה להניח לכתחילה את מנורת החנוכה בגובה שבין שלושה לעשרה טפחים, שזו רשות הרבים, כדי להאיר את חשכת העולם. זו בחינתה השנייה של המנורה – אורה מאיר את עולמנו החשוך. לגבי מבנה בית ראשון, מבואר בספר מלכים כי חלונות המקדש היו "שקופים אטומים". לפי חלק מהפרשנים הכוונה היא שהם היו צרים בחוץ ורחבים בפנים, ללמדנו שעניינה של המנורה הוא להאיר את העולם. אור זעיר שהופך ללהבה גדולה ומאיר בפארותיו את אורות הנשמה.
בפן נוסף חנוכה הוא המשך לחג הסוכות. על סוכות אומרים חז"ל שלא הייתה חצר בירושלים שלא האירה מאור שמחת בית השואבה. הארה זו מאירה שבעים יום, עד חנוכה. את הביכורים הביאו למקדש משבועות עד סוכות, ימים שנקראים ימי שמחה, שכן הם ימי האסיף. אולם ניתן להמשיך ולהביא את הביכורים עד חנוכה (בלי אמירת מקרא הביכורים). ברוחניות הדבר רומז להארות שמלקט האדם במהלך השנה, והן האירו במקדש עד החנוכה.
אנו תפילה שנזכה במהרה לאור המנורה ומכוחו להארת הנשמה.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.














