ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
בהקשר לכך קיים דיוק מעניין בפסוק החיתום של עשיית המשכן: "ככל אשר ציווה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבודה: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' כן עשו ויברך אותם משה" (שמות לט, מב). מהו ההבדל בין "עבודה" ל"מלאכה", ומדוע שינתה התורה את לשונה בשני פסוקים סמוכים אלו?
בספר בית גנזי (למו"ר הרב משה לוריא זצ"ל, פר' ויקהל עמ' תתשפב) מבואר כי המילה "עבודה" כוונתה לאופן בניית הכלים והמבנה, ואילו המילה "מלאכה" משמעותה המהות והתוכן הפנימי של המלאכה. לאור דבריו יש לומר כי המשכן, ולאחריו גם המקדש, אינם מבנים דוממים בלבד אלא יש בהם גילוי רוחני. המקדש מורכב ממבנה, הוא ההיכל, אשר לפניו חצר (הנקראת בשם עזרה). במרכז העזרה ניצב מזבח העולה, אשר עליו מקריבים קורבנות, והוא מבטא את פן התיקון הבהמי של כלל הבריאה. בתוך היכל בית ה' קיימים כלים שעניינם מורה על תיקון הבחינה הרוחנית של הבריאה.
נתבונן במהות הכלים אשר בהיכל:
קודש הקדשים : מקום כמוס וחתום, שאליו נכנס רק הכהן הגדול ביום הכפורים. בו ניצבים בתקופת הבית הראשון ארון הברית שעליו כרובים וכן זוג כרובים ענקיים. לדברי הרמב"ן הכרובים שעל הארון, העשויים מקשה אחת זהב, הם המשך לאש של מתן תורה בהר סיני.
במדרש (בראשית רבה פר' נ"ה, ז) מבואר ששמו של הארון נגזר מהמילה אור. האור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם גנוז כביכול בארון הברית. זהו מקור הקדושה והרוחניות של עם ישראל, מעין המשך הברית של מעמד הר סיני. לדברי הרשב"ם, בעבור הארון נצטוו בני ישראל לעשות את המשכן, שכן הוא עיקר הציווי של "ועשו לי מקדש".
הכרובים, הסוככים בכנפיהם על הכפורת, מבטאים את השראת הקדושה בקרב ישראל. לגבי הכרובים הגדולים, שניצבו בקודש הקודשים, מתואר בדברי חז"ל כי הם היו מעורים זה בזה כדבר חי, וכאשר ישראל היו עושים רצונו של מקום פניהם היו איש אל אחיו. מכאן, שקודש הקודשים עניינו שורש הקדושה המתגלה בבריאה, בבחינת האור הגנוז השוכן בין כנפי הכרובים.
כוחם של הכלים
הקודש - בו ניצבו שלושה כלים:
מנורת הזהב , שמהותה גילוי אור הארון, גילוי הקדושה בבריאה. עליה אומרים חז"ל: "עדות היא לבאי עולם ששכינה שרויה בישראל" (שבת כב, ב). חז"ל מספרים כי היה פלא בנר המערבי של המנורה אשר דלק לעתים מעל לדרך הטבע.
שולחן לחם הפנים ניצב כנגד המנורה. הרשב"ם (במדבר ח, ב) מבאר כי נרות המנורה מאירות אל עבר השולחן, דבר המלמדנו כי השולחן הוא מקור השפע הגשמי בבריאה, והוא יונק את מהותו הרוחנית מנרות המנורה. על השולחן מונחות י"ב חלות, שהוחלפו מדי שבת. החלפת החלות נעשתה כך שהשולחן לא יישאר בלי חלות, שכן נאמר בתורה "לחם פנים לפניי תמיד", ללמדנו ששפע הברכה הגשמית נובע באופן תמידי דרך השולחן לעולם כולו. לדברי חז"ל החלות נשארו חמות משבת לשבת.
מזבח הקטורת , עליו מקטירים פעמיים ביום קטורת, שהריח שלה התפשט באופן מופלא בירושלים וסביבותיה. הקטורת היא ביטוי לפן הרוחני של עבודת המקדש.
בעזרה : שם ניצב מזבח העולה אשר עליו שלוש מערכות אש, כאשר על הגדולה שבהן הקטירו את איברי הקרבנות. על מערכת זו ירדה בזמן חנוכת הבית הראשון אש מן השמיים, אשר לדברי חז"ל הייתה רבוצה על המזבח כמעט כל ימי הבית הראשון. אדם שהביא קרבן מתוך דבקות ותשובה, זכה לראות ארי של אש שיורד ושורף את קרבנו.
מתיאורי חז"ל אלה מבואר כי במקדש ובכלים שבו קיימת חיות רוחנית, והוא אינו בבחינת מבנה דומם רגיל. לאור זאת יתבארו הפסוקים דלעיל: ישראל הביאו את העבודה, שאילו הכלים הבנויים, אל משה רבנו. על משה נאמר בפסוק "וירא משה את כל המלאכה" – משה רבנו רואה את היסוד הרוחני אשר במשכן, את כוונת הלב של כל חכמי הלב אשר היו שותפים לבניין, והיא תואמת את הכוונה האלוקית העליונה. בעקבות זאת נאמר בפסוק "ויברך אותם משה". ראייתו של משה רבנו הכניסה כביכול ממד של נשמה בתוך הבריאה. הברכה האלוקית חלה על המשכן, שהוא "כלת משה", כפי שתיארנו לעיל.
מכאן מבוארת אריכות לשון התורה, הן בציווי על כל פרט ופרט והן בפירוט העשייה. לאור דברינו, שתי עשיות היו שם: בניית החומר ובניין הנשמה. מהותו הייחודית של המקדש הוא חיבור העולם החומרי אל שורש קדושת הבריאה, וגילוי קדושה זו בעבודת המקדש.
יהי רצון שנזכה במהרה לבניין המקדש, להשראת השכינה ולגילוי השלם של הקדושה בבריאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
