ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
בהקשר לכך קיים דיוק מעניין בפסוק החיתום של עשיית המשכן: "ככל אשר ציווה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבודה: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' כן עשו ויברך אותם משה" (שמות לט, מב). מהו ההבדל בין "עבודה" ל"מלאכה", ומדוע שינתה התורה את לשונה בשני פסוקים סמוכים אלו?
בספר בית גנזי (למו"ר הרב משה לוריא זצ"ל, פר' ויקהל עמ' תתשפב) מבואר כי המילה "עבודה" כוונתה לאופן בניית הכלים והמבנה, ואילו המילה "מלאכה" משמעותה המהות והתוכן הפנימי של המלאכה. לאור דבריו יש לומר כי המשכן, ולאחריו גם המקדש, אינם מבנים דוממים בלבד אלא יש בהם גילוי רוחני. המקדש מורכב ממבנה, הוא ההיכל, אשר לפניו חצר (הנקראת בשם עזרה). במרכז העזרה ניצב מזבח העולה, אשר עליו מקריבים קורבנות, והוא מבטא את פן התיקון הבהמי של כלל הבריאה. בתוך היכל בית ה' קיימים כלים שעניינם מורה על תיקון הבחינה הרוחנית של הבריאה.
נתבונן במהות הכלים אשר בהיכל:
קודש הקדשים : מקום כמוס וחתום, שאליו נכנס רק הכהן הגדול ביום הכפורים. בו ניצבים בתקופת הבית הראשון ארון הברית שעליו כרובים וכן זוג כרובים ענקיים. לדברי הרמב"ן הכרובים שעל הארון, העשויים מקשה אחת זהב, הם המשך לאש של מתן תורה בהר סיני.
במדרש (בראשית רבה פר' נ"ה, ז) מבואר ששמו של הארון נגזר מהמילה אור. האור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם גנוז כביכול בארון הברית. זהו מקור הקדושה והרוחניות של עם ישראל, מעין המשך הברית של מעמד הר סיני. לדברי הרשב"ם, בעבור הארון נצטוו בני ישראל לעשות את המשכן, שכן הוא עיקר הציווי של "ועשו לי מקדש".
הכרובים, הסוככים בכנפיהם על הכפורת, מבטאים את השראת הקדושה בקרב ישראל. לגבי הכרובים הגדולים, שניצבו בקודש הקודשים, מתואר בדברי חז"ל כי הם היו מעורים זה בזה כדבר חי, וכאשר ישראל היו עושים רצונו של מקום פניהם היו איש אל אחיו. מכאן, שקודש הקודשים עניינו שורש הקדושה המתגלה בבריאה, בבחינת האור הגנוז השוכן בין כנפי הכרובים.
כוחם של הכלים
הקודש - בו ניצבו שלושה כלים:
מנורת הזהב , שמהותה גילוי אור הארון, גילוי הקדושה בבריאה. עליה אומרים חז"ל: "עדות היא לבאי עולם ששכינה שרויה בישראל" (שבת כב, ב). חז"ל מספרים כי היה פלא בנר המערבי של המנורה אשר דלק לעתים מעל לדרך הטבע.
שולחן לחם הפנים ניצב כנגד המנורה. הרשב"ם (במדבר ח, ב) מבאר כי נרות המנורה מאירות אל עבר השולחן, דבר המלמדנו כי השולחן הוא מקור השפע הגשמי בבריאה, והוא יונק את מהותו הרוחנית מנרות המנורה. על השולחן מונחות י"ב חלות, שהוחלפו מדי שבת. החלפת החלות נעשתה כך שהשולחן לא יישאר בלי חלות, שכן נאמר בתורה "לחם פנים לפניי תמיד", ללמדנו ששפע הברכה הגשמית נובע באופן תמידי דרך השולחן לעולם כולו. לדברי חז"ל החלות נשארו חמות משבת לשבת.
מזבח הקטורת , עליו מקטירים פעמיים ביום קטורת, שהריח שלה התפשט באופן מופלא בירושלים וסביבותיה. הקטורת היא ביטוי לפן הרוחני של עבודת המקדש.
בעזרה : שם ניצב מזבח העולה אשר עליו שלוש מערכות אש, כאשר על הגדולה שבהן הקטירו את איברי הקרבנות. על מערכת זו ירדה בזמן חנוכת הבית הראשון אש מן השמיים, אשר לדברי חז"ל הייתה רבוצה על המזבח כמעט כל ימי הבית הראשון. אדם שהביא קרבן מתוך דבקות ותשובה, זכה לראות ארי של אש שיורד ושורף את קרבנו.
מתיאורי חז"ל אלה מבואר כי במקדש ובכלים שבו קיימת חיות רוחנית, והוא אינו בבחינת מבנה דומם רגיל. לאור זאת יתבארו הפסוקים דלעיל: ישראל הביאו את העבודה, שאילו הכלים הבנויים, אל משה רבנו. על משה נאמר בפסוק "וירא משה את כל המלאכה" – משה רבנו רואה את היסוד הרוחני אשר במשכן, את כוונת הלב של כל חכמי הלב אשר היו שותפים לבניין, והיא תואמת את הכוונה האלוקית העליונה. בעקבות זאת נאמר בפסוק "ויברך אותם משה". ראייתו של משה רבנו הכניסה כביכול ממד של נשמה בתוך הבריאה. הברכה האלוקית חלה על המשכן, שהוא "כלת משה", כפי שתיארנו לעיל.
מכאן מבוארת אריכות לשון התורה, הן בציווי על כל פרט ופרט והן בפירוט העשייה. לאור דברינו, שתי עשיות היו שם: בניית החומר ובניין הנשמה. מהותו הייחודית של המקדש הוא חיבור העולם החומרי אל שורש קדושת הבריאה, וגילוי קדושה זו בעבודת המקדש.
יהי רצון שנזכה במהרה לבניין המקדש, להשראת השכינה ולגילוי השלם של הקדושה בבריאה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








