ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- תמוז
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הקשר הקרוב הראשון שלי עם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, החל דווקא בעקבות קושיה שהייתה לי, כביכול, על הרבי. היה זה כאשר פורסם לראשונה שהרבי קורא לעשות מגבית לצורכי החג לא רק בערב פסח כנהוג בתפוצות ישראל, אלא גם לקראת חגי חודש תשרי. ברגע הראשון התפלאתי מדוע אומרים את הדבר בתור חידוש של הרבי, הרי הדבר מפורש בכתבי האריז״ל? סיפרתי על תמיהתי לידידי מאנשי חב״׳ד, והדברים הגיעו לרבי. הרבי ביקש למסור לי: ״בוודאי אמרתי שהדבר נזכר בכתבי האריז"ל, אלא שמשום מה הדברים פורסמו בלי ציון המקור״. כשנמסר לי העתק מהשיחה המקורית, אכן הבחנתי כי הרבי מציין את מקור הדברים בכתבי האריז״ל. התחלתי להתעניין יותר בתורתו של הרבי, ולאט-לאט גיליתי כי מדובר באישיות תורנית ברמה גבוהה מסוג לא-מוכר.
זו הייתה התרשמותי עד שזכיתי להיפגש עם הרבי פנים אל פנים. לאחר הפגישה הראשונה, הבנתי שטעיתי. אם עד אז חשבתי שהרבי רק נעלה מאחרים, כעת התגלה לי ששיעור קומה כזה אין בדור שלנו בוודאי, ואולי גם לא בדורות עברו. התגלו לפניי, לראשונה בחיי, גם ידיעה עצומה בתורה וגם, ובעיקר, תורה אמיתית .
ראשית כל, ראיתי וחוויתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה. כוח זכרונו העצום, ידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה: פשט, רמז, דרוש, סוד, קבלה, הלכה. הוא 'שט' בים התלמוד, והדברים כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה ׳טס׳ בסוגיות החמורות שבש"ס, מזבחים למנחות וכו', וכשדיברנו בדברים עמוקים ביותר, קושיות ותירוצים, הרי דעתו והסברתו הנפלאה היו דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.
אך נוסף על כך, פגשתי אצל הרבי תורה אמיתית . יש מי שבקי מכיון שהוא חובב תורה, אבל אצל הרבי הבקיאות העצומה היא מתוך ידיעה אמיתית עמוקה. הרבי מדבר על כל עניין בחיות ובעומק שיכולים להיות רק אצל מי ששקוע באמת בנושא הנידון. כששוחחתי עם הרבי, עלו נושאים רבים, ובכולם ללא יוצא מהכלל הרבי דיבר כמי שהדברים חקוקים על לוח לבו.
המשנה אומרת כי ״תלמידי חכמים, כל מה שמזקינים, דעתם מתווספת עליהם". ואכן, כאשר ישבתי כמה שעות אצל הרבי, באותם רגעים אלו בהם שהיתי במחיצתו – חשתי כי בכל דקה שחולפת, דעתי מתווספת עלי...
נשמה-כללית
בדרך כלל, ה"בקיאים", האנשים שעיקר סגולתם מתאפיינת בכך שיש להם ידיעות נרחבות, אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן – הרי זו תופעה יחסית בלתי שגרתית.
אך לפגוש אדם, כמוהו, שבקי בש׳׳ס, בפוסקים, בקבלה (והכוונה היא מן הזוהר, האר״י ועד אחרוני האחרונים), ובקי בהם לא מקופיא, אלא ממש לעומקם של דברים – הרי זה מופע יחידאי, נדיר. כוח עילאי.
תן דעתך: גם אם מדובר על אדם שיושב כל הזמן ולומד, משקיע את כולו רק ביגיעה עצומה בלימוד יום וליל, ללא שום פניה בשום נושא כלל – גם אז להגיע לרמה כזו של בקיאות ועמקות בכל מכמני תורה, הרי זו תופעה נדירה ביותר. אבל הלוא אצל הרבי, יודעים אנו היטב מה גדול היה משא העם שעל כתפיו! כל טרדות העם, בענייני הפרט ובענייני הכלל, הוטלו אל פתחו מבוקר ועד ערב, מכל קצווי תבל, והיה עוסק בצדקה וחסד כל היום. ואתה עומד תמה: מניין הזמן גם ללמוד ולחדש חידושים בצורה כה נפלאה ונדירה?
אין זאת אלא שאין מדובר בעניין טבעי, כי אם בנשמה קדושה מיוחדת.
דבר זה מתקשר לנקודה מופלאה אחרת שמאפיינת את אישיותו הקדושה של הרבי. איני מכיר בדור האחרון גדול בישראל שדואג לכלל ישראל כפשוטו בהתמסרות כזו מוחלטת ללא סייג וללא שיור, ולא רק לעדה מסוימת ולציבור מצומצם. היכן יש רב כזה שמלא תורה נגלה ונסתר, מלא ביראת שמים, ועוד עוסק בדברים 'קטנים' כביכול? (דוגמה מזערית שארעה עמי: באחת הפעמים שהייתי אצלו, אחרי ששוחחנו בדברי תורה ובעניינים העומדים ברומו של עולם, פנה אלי וביקש ממני לדאוג שליהודים יהיה מקום לשבת, לאכול ולשמוח בליל הסדר. שיהודים ירגישו בני חורין. והלוא דבר הוא!).
וכי מה יש לו ליהודי שנולד ברוסיה וגר בברוקלין – עם יהודי מרוקו הנמצאים בקזבלנקה? אבל זו העובדה: השלוחים ששלח לשם, הפכו את יהדות מרוקו. גידלו דור של רבנים. איזה קשר יש לו איתם?
התשובה היא, שלרבי לא הייתה נשמה פרטית, אלא נשמה כללית של כלל-ישראל. אין בי ספק שלרבי הייתה את נשמת הדור, נשמת כלל ישראל. מנשמה קדושה זו נובע הכוח העצום שלו בתורה, נגלה כנסתר כאחד; ומכאן דאגתו העצומה והאיכפתיות האישית לכל אחד ואחת מבני ישראל בעולם.
נשמתו הכללית הקדושה חשה כל יהודי בעולם, ולכל קצה נידח בעולם שלח את שליחיו.
מעודכן בפרטי פרטים
בפגישות שזכיתי לקיים עם הרבי, נוכחתי באופן אישי שהוא יודע פרטי-פרטים ממש בכל מה שמתרחש בארץ ישראל, כאדם שגר שם ומעורה בכל הנימים הדקים של הוויית החיים בארץ. ודבר זה נכון לא רק לגבי ארץ ישראל, אלא לגבי כל מקום בעולם כולו. הוא היה מעורה עד לפרט הקטן ביותר לגבי המתרחש בחיים היהודיים בכל פינה מפינות תבל, ידע את הנעשה ואת המתחולל שם, כאילו הוא חי באותה מדינה ובאותה העיר, ובהתאם לידיעות אלו היה מדריך את שלוחיו ברחבי תבל.
כשהגעתי להכרה זו, אודות נשמתו הקדושה והמיוחדת של הרבי, הן בעניין התורה והן בעניין הדאגה לכלל ישראל, חדלתי מלהתפלא כיצד זה חסידיו ושלוחיו הולכים בעולם כולו, בקצה תבל, בפינות הנידחות ביותר, נשמעים לקולו וחרדים לדבריו במסירות נפש ממש – כי זה האיש מלאך ה׳ צבאות הוא, ויותר מזה. מלאכים צריכים לקבל רשות, צריכים לומר ״מקבלין דין מן דין ואמרין"; אבל צדיקים, תלמידי חכמים, אין צורך לקבל רשות. הם אומרים ועושים.
כשאני אומר על הרבי שהוא-הוא הרב הדומה למלאך ה׳ צבאות ורוח אלוקים בקרבו, אינני מגזים כלל. מצעירותי ראיתי גדולי תורה והייתי מתאבק בעפר רגליהם, אבל רק אצל הרבי ראיתי דרגה כזו של דאגה לכל כלל ישראל, בלי שום העדפה של עשייה למען הציבור ׳שלו'. הדאגה של הרבי היא לאוקמי שכינתא מעפרא בכל מקום בעולם במידה שווה.
לימים ראיתי עוד צד של גדולתו העצומה – שהיא לא בשטח אחד, לא בתחום אחד ולא במקום אחד אלא בכל השטחים ובכל העניינים. ראינו גדולים שהקדישו חייהם לתורה ושכחו את כל העולם. ראינו גם מי שהקדישו חייהם למען הציבור וויתרו על לימוד התורה. אצל הרבי הכל התאחד ביחד והגדולה היא בכל השטחים. גם בקיאות וגדלות בכל התורה כולה וגם כאלו מפעלים אדירים בצורכי הציבור ובהחייאת נשמות בכל העולם. זו מדרגה שלמעלה מגאון ולמעלה מצדיק. וכל כך למה? כי אצלו התורה והעולם היינו הך. לכן גם שלט על כל ענייני העולם וחולל ניסים גלויים ממש בדור החשוך הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









