ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בלעם מתנבא בפומבי ומדבר על עם ישראל, והכול לטובתנו. כמו צאצאיו הדיפלומטיים בימינו, הוא היחיד שבאמת יודע איזו מדיניות אנחנו צריכים לנקוט כדי להבטיח את קיומנו בעתיד ואת הצלחתנו בטווח הרחוק. לפיכך המילים שלו מרגיעות, מנוסחות יפה ונוטפות דברי ידידות ומחמאות.
אך בלבם, בלעם ובלק לא רוחשים לנו שום טוב. הם מגינים על הטרור, מחנכים דורות שלמים לשנאה ולאלימות ובכל זאת, ברוב צביעות, הם מצקצקים בתדהמה כשאנחנו סובלים מאלימות, חטיפות והתקפות טילים. על פניו אי אפשר למצוא שום פגם בדבריו של בלעם.
עם ישראל היה ועודנו מוקסם מהמחמאות שלו, ותפילת שחרית שלנו עדיין נפתחת באמירה שלו "מה טובו אוהליך יעקב". היהודים מעריכים מחמאות ממקורות לא יהודיים ואוהבים לקבל אותן , גם כאשר הן מזויפות בעליל וניתנות בחוסר רצון.
במשלי ובקהלת שלמה המלך אומר לנו שטוב הרבה יותר לשמוע דבר תוכחה מחבר מאשר מחמאות מאנשים שלא באמת אוהבים אותנו. ובכל זאת, תמיד היינו נאיביים כשמדובר בבלעם ובצאצאיו האינטלקטואליים והדיפלומטיים.
בתורה עצמה נאמר שהקב"ה הפך את הקללות של בלעם לברכות. על אילו קללות מדברת התורה? הרי לא כתובות בתורה שום קללות שיצאו ישירות מפי בלעם או אפילו דברי ביקורת חריפה שהוטחו בעם ישראל. אם כך, מדוע היה הקב"ה צריך להתערב ולהפוך קללות שלא קיימות לכאורה? התשובה פשוטה יחסית. הקב"ה לא רק שומע מה שאנחנו אומרים אלא גם יודע למה אנחנו מתכוונים. הוא רואה מעבר ליופי של דברי בלעם.
יש סיפור מפורסם שסיפרתי לא פעם, על שתי נשים שכל הזמן רבו וקיללו זו את זה. בערב יום כיפור, התערב רב הקהילה, כפה עליהן להתפייס והוציא מהן הבטחה שמעתה והלאה יאמרו זו לזו רק דברים נעימים. הנשים נאלצו להסכים לתנאים של הרב, אך בדרך הביתה, אחרי תפילות יום כיפור, פנתה אחת הנשים לחברתה ואמרה "תבורכי, אבל את יודעת מה כוונתי".
הקב"ה הבין היטב למה התכוון בלעם בברכות ובמחמאות שחלק לעם ישראל, ולכן התערב והפך את הקללות שלא בוטאו לברכות מבוטאות ונצחיות. לא הרבה השתנה בעולם מאז ימיהם של בלק ובלעם. יהודים בכל העולם וגם כאן חיים בסביבה שמלאה שנאה וסכנות. נעשה בחוכמה אם נבין שעלינו להיות חשדניים לא רק כלפי מי שמקללים אותנו בגלוי אלא אפילו כלפי מי שמתיימרים לדאוג לאינטרסים שלנו כשהם נותנים לנו עצות או מותחים עלינו ביקורת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
