מסכת מגילה דף כ"ט | הרב אורי בריליאנט | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
מגילה

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

301

3 דק' קריאה • 19 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

(כט. במשנה עד ל. ברבע העליון)

ארבע פרשיות של חודש אדר

שקלים – לפני ר"ח אדר

כאן בדרך כלל יש הפסקה

זכור – לפני פורים

פרה – אחרי פורים

החודש – לפני ר"ח ניסן

א. הקדמה –

A. מה משתנה באותן פרשיות?
המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?

ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.
ר' ירמיה – הפרשה רגילה, ורק משנים את המפטיר וההפטרה.

ב. פרשת שקלים

A. הזמן: דווקא לפני אדר, כי במשנה בשקלים - "באחד באדר משמיעים על השקלים", וקריאת הפרשייה היא חלק (או זכר) מאותה השמעה.

למה דווקא באדר?
ר' טבי - "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (במדבר כח, יד) -
a. רש"י ביומא (סה:) – יש לחדש את הקרבנות מתרומה חדשה, בראש חודש.
b. דווקא בניסן, גזירה שווה ל"החודש הזה לכם ראש חודשים".
c. את ההשמעה עושים 30 יום לפני כן.

לרבנן שעוסקים בהלכות החג 30 יום לפני – מובן,

וגם לרשב"ג שרק שבועיים לפני – גם כאן זה שבועיים לפני זה שבט"ו באדר העמידו שולחנים בערים כדי לגבות את השקלים (רמב"ם) או לפרוט כסף כדי שיהיה לאנשים שקלים (רש"י, רא"ש).

(כט: שורה רחבה 1)

B. מה קוראים?

	רב – פרשיית התמיד, שבת ור"ח (פנחס, "את קרבני לחמי..." במדבר כח, א-טו)	שמואל – פרשית מחצית השקל (כי תישא, שמות ל, יב)
סברא	אמנם לא מוזכרים שם השקלים, אך כאמור ר' טבי דרש משם (פסוק יד) שצריך להביא שקלים בשביל הקרבנות, לכן זה כן מדבר על השקלים!	מפורש שם עניין מחצית השקל, ואמנם במדבר אספו כסף לאדנים, אך רב יוסף דורש שהיו שם באמת שלוש תרומות – 1. מחצית השקל תרומה לה' (יג) – לאדנים, 2. יתן תרומת ה' (יד) – לבדק הבית, 3. לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם (טו) – לקרבנות.
קושיות על רב: 1. כשראש חודש אדר חל בשבת, המשנה אמרה שקוראים בו את פרשיית שקלים	קשה - הרי הקריאה של שקלים = לקריאה של ר"ח. תשובה: בר"ח משנים רק את השביעי,[1] בשקלים - לר' אמי - מחליפים את כל הפרשה. לר' ירמיה – שלושה קוראים את הפרשה וארבעה את שקלים (מרומי שדה – להראות שהיא העיקרית).	מובן - יש הבדל בין שבת ר"ח רגילה לשבת ר"ח שקלים – מוציאים
2. למה מפטירים ב"יהוידע הכהן" שבו מסופר על יהואש המלך ויהוידע הכהן שמשפצים את המקדש.	קשה, הרי לא מוזכרים שם קרבנות? תשובה – כאמור - ב"את קרבני לחמי" כן מוזכרים השקלים (ע"י הדרשה של ר' טבי), לכן מפטירים בנושא השקלים.	מובן, שמוזכר שם איסוף כספים לצורך השיפוץ.
3. ברייתא שעוסקת במצב שבו פרשת שקלים יוצאת סמוך לפרשייה שאותה קוראים.	קשה, הרי פרשת פנחס לא יוצא אף פעם בחודש אדר אלא כמה חודשים אח"כ! תשובה – הברייתא עוסקת בארץ ישראל, שם החלוקה היא תלת שנתית.	מובן, ר' יצחק נפחא – מוציאים 3 ספרי תורה – לפרשת השבוע, לראש חודש ולשקלים.
ראיה מברייתא		ברייתא מפורשת כשמואל.

C. נספח – עוד שתי מימרות של ר' יצחק נפחא –

א. בשבת ר"ח טבת גם מוציאים שלושה ספרי תורה.

מה הצריכותא לומר גם לגבי טבת וגם לגבי אדר?

לגבי אדר יש צריכותא – כדי שנדע שסובר כשמואל ולא כרב.
לגבי טבת אכן אין צריכותא – והוא באמת לא אמר את זה, אלא אמרו את זה על בסיס מה שאמר באדר.

ב. ר"ח טבת שחל בחול קוראים את של חנוכה ושל ר"ח, מה קוראים ראשון?

רי"צ נפחא (רבה, וכן ההלכה) – קודם ר"ח ואז חנוכה

ר"ח העיקר, תדיר ושאינו תדיר,

רב דימי מחיפה (ורב יוסף) – קודם חנוכה ואז ר"ח

חנוכה העיקר, שהרי ר"ח גרם לכך שיש עלייה רביעית.

D. לפי שיטת שמואל, איך קוראים את שקלים בפרשות הבאות:

[תזכורת – סדר הפרשיות: תצוה, כי תישא, ויקהל].

1. חל שקלים בפרשת תצוה(אחד לפני כי תישא) -

ר' יצחק נפחא – כרגיל: ששה בפרשת השבוע, והאחרון את כי תישא

אביי – זה בעיה, כי זה נראה כאילו פשוט המשיך את הפרשה לתוך כי תישא,

לכן כדי שיהיה ניכר, קוראים ששה את תצוה + שקלים, והאחרון שוב את שקלים.

קשה על רי"צ – חל לפניה או אחריה – כופלים אותה, לכאורה הכוונה שקוראים פעמיים.

תשובה – הכוונה שקוראים שבוע אחרי שבוע.

2. חל שקלים בפרשת חל כי תישא -

אביי (וברייתא) – כרגיל – קוראים שישה עד הסוף, והאחרון קורא את ההתחלה לשקלים.

ר' יצחק נפחא – לא פעמיים, אלא הראשון מתחיל אחרי הפרשייה של שקלים.

דוחה אביי – זה (נראה כ)קריאה למפרע.

[1] בדף כג. ראינו מחלוקת האם המפטיר הוא ה7 או ה8, כאן הגמרא סוברת שהוא ה7.

מגילה

הרב אורי בריליאנט

אתר "סיני"

19 דק'
שבת
שבת - דף יח'
הדף היומי הקצר
ה' חשוון התשע"ג
17 דק'
פסחים
מסכת פסחים דף ט"ז
כ"ח תמוז התשע"ג
13 דק'
שבת
שבת - דף יב'
הדף היומי הקצר
כט' תשרי התשע"ג
12 דק'
כתובות
מסכת כתובות דף כ"ו
י' אדר התשע"ה

מגילה

1:07
מגילה
מסכת מגילה דפים ח' - י'
הרב יוסף אלנקווה | ה' אדר ב תשע"ט
מגילה
זמני קריאת מגילה
מסכת מגילה: דפים ב' ע"א, ה' ע"א ויט' ע"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | תשנ"ה
מגילה
בן עיר שהלך לכרך - שינוי מקום במהלך ימי הפורים
מסכת מגילה: דף יט' ע"א
הרב חיים כץ | ד' אדר תש"ן
1:07
מגילה
מסכת מגילה דפים י"א - י"ג
הרב יוסף אלנקווה | ו' אדר ב תשע"ט

מגילה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
ברך עלינו
הרב שמואל אליהו | תשע"א
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
מגד ירחים
שאילת גשמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ
מתוך "מגד ירחים" בהוצאת "בית הרב", גיליון 133
הרב יהודה זולדן | חשוון תשע"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב חגי לונדין
הרה"ג דוב ליאור
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב בני אלון
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב הלל גפן

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז