ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יב. רבע עליון בנקודותיים עד יב: 11-)
המשך דרשות אגדתא על מגילת אסתר – פרק א
המשתה -
- מדי ופרס עשו הסכם ביניהם שמאחד המלכים ומהשני המושלים.
- אחשוראש לבש את בגדי הכהונה, והוציא את כלי המקדש (בזה חזר על טעותו של בלשצאר).
- מחלוקת אם זה היה חכם שקודם עשה משתה כללי ואח"כ רק לשושן.
- למה היהודים התחייבו כליה:
- כי השתתפו בסעודה (דחייה – זה רק שושן).
- כי השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר (אך כיון שעשו רק למראית עין, גם הסכנה היתה רק למראית עין).
- •"בחצר גינת ביתן" –
- תלוי במעמדו של כל אחד.
- התחיל בצר ומחוסר מקום עבר לגינה ולביתן.
- היה בחצר, והיו שני פתחים לגינה ולביתן.
- הסבר "חור" - חורים או לבן, "כרפס" – כרים של פסים, "מיטות זהב וכסף" (ר"י – תלוי במעמד של כל אחד, ר' נחמיה – מיטות כסף ורגלי זהב), "רצפת בהט" - משלשון שצריך לחטט אחרי אבנים יקרות אלו, "ודר וסוחרת" – 1. שורות של אבנים סביבם. 2. אבן טובה שנקראת דרה שמאירה כמו סיהרא (צהריים/ירח). 3. נתן דרור לסוחרים.
- היין בסעודה – מבוגר מהשותה, יותר אובל משתייה (כמו דת המזבח), יין מדינתו של כל אחד, שרי המשקים היו המן ומרדכי ("שניהם "איש").
- עשתה בכוונה בבית המלכות כדי שתוכל להראות יופיה,
(יב. 3-)
הסיפור עם ושתי –
בסוף מיאנה כי פרחה בה צרעת או גדל לה זנב.
- דווקא בשבת, שאז אכלו ושתו ודיברו דברי תפלות.
- נקראה לבוא ערומה כי כך עשתה לבנות ישראל (במידה שאדם מודד מודדים לו).
- כעס עליה במיוחד כי קראה לו "שומר הסוסים של אבא".
- תחילה התייעץ עם רבנן ("יודעי העיתים") והם התחמכו מתשובה.
- התייעץ עם שריו – (כרשנא, שתר... ממוכן).
שמותיהם הם רמז לעבודת המקדש שעם ישראל עשה ולכן בזכות זה ושתי תיהרג ותיכנס אסתר,
ממוכן=המן, והוא הדיוט קופץ בראש.
- בגלל עצתו זו "להיות כל איש מושל בביתו" – העמים הבינו שהמלך לא רציני כי הרי זה ברור, וזה גרם להם לזלזול מסוים גם באגרות שקראו להשמדת היהודים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
