ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהמשך – בימי בין המצרים, כששילמנו מחיר כבד של חללי הקרבות הי"ד, צער גדול נפער בלבבות, צער שהתערבב באבל החורבן. הצער הלך והתעצם עד ט' באב. לאחר מכן – הלכה והתעבתה תחושת 'חמיצות' ואכזבה מסוימת. ציפינו להכרעה ברורה והחלטית יותר. (חשוב לציין, שאסור לנו ליפול לתעמולת החמאס ומי שרוצה בהחלשתנו, ולחוש כאילו הפסדנו. ב"ה גברה יד ישראל, והאויב הוכה מכה גדולה. האויב חוגג ניצחון כשהוא במצב כל כך קשה, אם כך – אנו שמצבנו שונה לחלוטין בוודאי ניצחנו. ובכל זאת – אנו שואפים ליותר, ועלינו לחתור לניצחון גמור).
טבעה של תחושת ה'חמיצות', שהיא מובילה לבדיקה פנימית וחשבון נפש. זהו אותו חשבון נפש, המתאים לראש חודש אלול החל השבוע, שבו אנו נתבעים להפוך את ליקויי השנה החולפת למנוף לתיקון והתקדמות בשנה הבאה.
תחושת ה'חמיצות' היא תחושה מוכרת בסיום שנה ותקופה (יש מי שמרגיש כך בתום... החופש). אנו מרגישים שלא מיצינו מספיק את יכולותינו, לא עמדנו בשאיפותינו, והנה תם הזמן והחמצנו. זהו הגורם העיקרי לחולשת 'סוף שנה'.
אולם, סוף השנה הקודמת הוא גם המבוא לתחילת השנה החדשה, וזהו בעצם העניין של חודש אלול. אסור לנו לשקוע בדכדוך על העבר. על האדם לקחת את כישלונות השנה שעברה, ולהופכם למנוף לתיקון והתקדמות בשנה הבאה. כיצד?
דרכים רבות לעניין, נביא אחת מהם. לעיתים, ליקויי העבר מזעזעים את הדרך שצעדנו בה עד כה. כביכול, האדמה שעמדנו עליה עד כה רועדת, שהרי היא לא סיפקה לנו את היציבות הנדרשת. ואכן, במספר מקומות בתנ"ך, מסתיים עידן קודם ומתחיל עידן חדש ברעידת אדמה. המפורסמת ביניהם היא רעידת האדמה שתבקע את הר הזיתים ותבשר את בוא הגאולה "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה... ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה... ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש, בימי עוזיה מלך יהודה" (זכריה יד).
הנביא משווה רעידת אדמה זו לרעידת האדמה שהייתה בימי המלך עוזיה. גם לרעידה של עוזיה המלך היו השפעות רוחניות כבירות. עוזיה המלך, שלא היה כהן, נכנס להיכל להקטיר קטורת. זהו עוון גדול, ובעקבותיו הוא הצטרע, וגם הייתה רעידת אדמה.
אולם, עוון זה גרם למאורע נוסף. ישעיהו הנביא (פרק ו) מספר על תחילת נבואתו – "בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את ה'... וינועו אמות הסיפים, והבית ימלא עשן... ואשמע את קול ה' אומר – את מי אשלח, ומי ילך לנו? ואומר: הנני שלחני!"
המפרשים שם מסבירים, שמצורע חשוב כמת, ולכן מדובר כאן בזמן שבו הצטרע. רעידת האדמה נרמזת במילים – "וינועו אמות הסיפים". ומיד בזמן החטא, זוכה ישעיהו הנביא לנבואתו. נבואה זו פותחת עידן חדש בנבואה, עידן 'נביאי הכתב'. עד עתה מצאנו את הסיפורים על הנביאים – שמואל, אליהו, אלישע ועוד, אך תוכן דבריהם כמעט ולא הועלה על הכתב. מכאן ואילך, מתנבאים הנביאים נבואות רבות שנצרכו לדורות, ודבריהם הועברו לנו במסורת בתנ"ך.
נמצא שהחטא ורעידת האדמה, הביאו גם לדרך חדשה והתקדמות באפיקים אחרים. תחושת ה'חמיצות' מובילה ומתחלפת ב'מחמצת' חיובית. וכך גם כעת, עלינו למצוא באופן פרטי ובאופן הלאומי את האפיקים החדשים בהם נפרוץ ונתעלה! בעזרת ה' נעשה ונצליח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
