ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
התורה האלוקית לא מכוונת את האדם לעבוד את ה' בסיגופים. התורה מצווה אותנו לעבוד את ה' בכל כוחות הנפש, ובכל כוחות הגוף, לא להעדיף כח אחד על משנהו. אם אדם נוטה לצד אחד זה בא על חשבון הצד השני. מי שיש לו כוחות גופניים חזקים, מי שיש לו כח תאווה מופרז, נחלש אצלו כח המחשבה, וכן להיפך. תקיפות מופרזת מחלישה את הרצון הטוב להיטיב, טוב לב בא על חשבון התקיפות במקום שהיא דרושה. אם אדם גופו חלש וירבה בצומות, אין זו עבודת אלוקים כי אם להיפך. החלש דוקא צריך לחזק את גופו כדי שהוא יוכל לעבוד את ה' בשלמות, הסתפקות במועט שגורמת לעצבות ולחוסר מרץ, לחוסר הרחבת הדעת בעבודת ה' - הסתפקות במועט כזו אינה עבודת ה' נכונה. מי שיש לו תאוות מופרזות אכן צריך לבלום או תן ולעדן אותן. ומי שחלש - אדרבא, הוא צריך לחזק את כוחותיו ולא לדכא אותם.
כללו של דבר, אומר החבר למלך כוזר: שלושה הם יסודות עבודת האלוה על-פי תורתנו: היראה והאהבה והשמחה. בשלושה כוחות אלו צריך להתקרב אל ה'. היראה בדברים הראויים והשמחה בדברים הראויים. בכניעה בימי התענית לא מתקרבים אל ה' יותר מאשר בשמחה בשבתות ובימים טובים, אם השמחה באה מתוך מחשבה וכוונה.
שמחה במצווה עצמה, מתוך אהבה לה' המצווה עליה ומתוך הכרת הטובה שהטיב ה' בה כאילו אדם קרוא לבוא לבית ה' להיות אוכל על שולחנו, שהרי זהו עניין הימים הטובים והעלייה לרגל לביהמ"ק בהם. והשבת אף היא יום שמחה, יום קדוש, הקדושה באה לביתנו, זוכים אנו לארח כביכול את הקב"ה בביתנו. השמחה בימים אלו, השמחה של שבת וימים טובים היא עבודת ה' נפלאה.
ואומר החבר: ואם בשמחת המצווה יתלהב האדם וישמח ויעלוז עד שיזמר וירקוד, הרי זו עבודת ה' שעל ידה דבק ה אדם בה' יתברך. את המינון הנכון בין היראה ובין השמחה לא השאירה התורה בידי אדם, אלא התורה קבעה זמני שבת וימים טובים, זמני מנוחה וזמני עבודה, שנת השמיטה והיובל וכל אלו הם זכר ליציאת מצרים וזכרון למעשה בראשית, נמצא כי בעצם שמירת השבת וכבודה, יש בזה הודאה ברבונו של עולם, הובאה שברא הקב"ה את עולמו בששת ימים וביום השביעי שבת. אם כן, שמירת שבת מקרבת איפוא את האדם אל הקב"ה יותר מן התפילות המרובות, הנזירות והסיגופים.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
35 - המידות הן היסוד לקיום המצוות
36 - האיזון במידות באהבת ה'
37 - תכלית השמחה בקיום המצוות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
