ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
התורה האלוקית לא מכוונת את האדם לעבוד את ה' בסיגופים. התורה מצווה אותנו לעבוד את ה' בכל כוחות הנפש, ובכל כוחות הגוף, לא להעדיף כח אחד על משנהו. אם אדם נוטה לצד אחד זה בא על חשבון הצד השני. מי שיש לו כוחות גופניים חזקים, מי שיש לו כח תאווה מופרז, נחלש אצלו כח המחשבה, וכן להיפך. תקיפות מופרזת מחלישה את הרצון הטוב להיטיב, טוב לב בא על חשבון התקיפות במקום שהיא דרושה. אם אדם גופו חלש וירבה בצומות, אין זו עבודת אלוקים כי אם להיפך. החלש דוקא צריך לחזק את גופו כדי שהוא יוכל לעבוד את ה' בשלמות, הסתפקות במועט שגורמת לעצבות ולחוסר מרץ, לחוסר הרחבת הדעת בעבודת ה' - הסתפקות במועט כזו אינה עבודת ה' נכונה. מי שיש לו תאוות מופרזות אכן צריך לבלום או תן ולעדן אותן. ומי שחלש - אדרבא, הוא צריך לחזק את כוחותיו ולא לדכא אותם.
כללו של דבר, אומר החבר למלך כוזר: שלושה הם יסודות עבודת האלוה על-פי תורתנו: היראה והאהבה והשמחה. בשלושה כוחות אלו צריך להתקרב אל ה'. היראה בדברים הראויים והשמחה בדברים הראויים. בכניעה בימי התענית לא מתקרבים אל ה' יותר מאשר בשמחה בשבתות ובימים טובים, אם השמחה באה מתוך מחשבה וכוונה.
שמחה במצווה עצמה, מתוך אהבה לה' המצווה עליה ומתוך הכרת הטובה שהטיב ה' בה כאילו אדם קרוא לבוא לבית ה' להיות אוכל על שולחנו, שהרי זהו עניין הימים הטובים והעלייה לרגל לביהמ"ק בהם. והשבת אף היא יום שמחה, יום קדוש, הקדושה באה לביתנו, זוכים אנו לארח כביכול את הקב"ה בביתנו. השמחה בימים אלו, השמחה של שבת וימים טובים היא עבודת ה' נפלאה.
ואומר החבר: ואם בשמחת המצווה יתלהב האדם וישמח ויעלוז עד שיזמר וירקוד, הרי זו עבודת ה' שעל ידה דבק ה אדם בה' יתברך. את המינון הנכון בין היראה ובין השמחה לא השאירה התורה בידי אדם, אלא התורה קבעה זמני שבת וימים טובים, זמני מנוחה וזמני עבודה, שנת השמיטה והיובל וכל אלו הם זכר ליציאת מצרים וזכרון למעשה בראשית, נמצא כי בעצם שמירת השבת וכבודה, יש בזה הודאה ברבונו של עולם, הובאה שברא הקב"ה את עולמו בששת ימים וביום השביעי שבת. אם כן, שמירת שבת מקרבת איפוא את האדם אל הקב"ה יותר מן התפילות המרובות, הנזירות והסיגופים.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
35 - המידות הן היסוד לקיום המצוות
36 - האיזון במידות באהבת ה'
37 - תכלית השמחה בקיום המצוות
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
