ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
בדברים הבאים נברר מהו היחס שבין ספר שמות לבין שני הספרים הבאים בעקבותיו - ספר ויקרא וספר דברים. כמו כן ננסה לומר דבר גם בהקשר למהות.
נפתח במעבר מספר שמות לספר ויקרא:
ספר ויקרא פותח בפסוק: "ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מ אהל מועד לאמר" (ויקרא א, א).
פסוק זה מהווה המשך ישיר לחתימתו של ספר שמות: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן... ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן... ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן... כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם" (שמות מ, יז, לד-לח).
ספר שמות חותם בתיאור השלמת בניית המשכן, ובמעמד זה שוכן עליו הענן, ומשום כך "לא יכל משה לבוא אל אהל מועד". ספר ויקרא פותח בקריאת הקב"ה אל משה מאהל מועד.
מהו פשר המשכיות זו?
ננסה לענות על שאלה זו דרך ההתבוננות בפרשיית חנוכת המשכן.
חנוכת המשכן
חנוכת המשכן מתוארת פעמיים בתורה. פעם אחת בספר ויקרא, ופעם נוספת בספר במדבר, אלא שהתיאור בשני הפעמים אינו דומה.
בספר ויקרא התיאור הוא של שבעת ימי חניכתם של בני אהרון, כאשר באותם ימים ישנה עבודה מיוחדת במקדש הן במעשה הקרבנות והן בפעולות נוספות הקשורות לחניכתם של הכהנים לעבודתם. חיתומם של הימים הוא בהשראת השכינה במקדש:
"ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם : ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם" (ויקרא ט', כג - כד).
ביום השמיני יורדת אש מן השמים, כביטוי להשראת השכינה, ומיד לאחר מכן מתקדש המקדש במאורע הנורא שגם הוא קשור בירידתה של האש מן השמים:
"ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם: ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה: ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן" (ויקרא י, א - ג).
כפי שכבר אמרנו גם בספר במדבר מתוארת חנוכת המשכן, אלא שהפעם מנקודת זוית אחרת לגמרי:
"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים : ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן... ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח" (במדבר ז, א - ג, י).
כאן ביטויה של חנוכת המשכן הוא בקורבנות שמביאים נשיאי העדה - נציג לכל שבט, וכביטוי לחשיבותו וייחודו של כל אחד מהם, טורחת התורה לתאר באופן מפורט את קרבנו של כל אחד ואחד במעמד זה:
"ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה: וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה... זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה" (ויקרא ז, יב - פד).
מהו היחס שבין שתי התיאורים? השוני הוא גדול כל כך עד אשר נראה כאילו מדובר על שני מאורעות שאינם קשורים זה לזה.
התשובה לשאלתנו גנוזה לכאורה ביחס שבין שני הספרים - ויקרא ובמדבר.
היחס שבין ספר ויקרא לבין ספר במדבר
עיקרו של ספר שמות הוא יצירת עם ישראל. עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו. הקב"ה לוקח לו גוי מקרב גוי, מוציאו מטומאות מצרים, ומעבירו במנהרת זמן של אלפי שנות אור - עד למעמד הר סיני. "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט) - רש"י : "כאיש אחד בלב אחד".
השלב הבא בספר שמות הוא - "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". יצירת עם ישראל כוללת גם כן את יצירת האפשרות להשראת שכינה קבועה בתוכם. 1
המשכו של ספר שמות על פי חשבון התאריכים הוא בשני הספרים הבאים, החופפים זה את זה לפחות בהקשר לתקופה שסביב חנוכת המשכן.
ספר ויקרא מכונה בחז"ל "תורת כהנים". בספר זה העיסוק בדיני הכהנים תופש חלק משמעותי מאד, וכן העיסוק בהלכות מקדש וקודשיו. גם החלקים שאינם עוסקים באופן ישיר בהלכות הקשורות לעבודה במקדש קשורים הם לבחינה זו באופן עקיף.
בספר במדבר לא הכהנים הם העומדים במרכז כי אם מחנה ישראל - האומה כולה, וכן שלוחיהם של ישראל - הלווים. 2 הספר פותח בעשרה פרקים המתארים את מחנה ישראל, 3 וכן את מסע המחנות שהוא גם מסעה של השכינה. המשכו של הספר מרחיב גם בכישלונותיהם של ישראל.
המוקד ב ספר ויקרא הוא השראת שכינה במקדש, אלא שהשראת שכינה במקדש אין פירושה רק עבודת כהנים במקדש אלא משמעותית היא גם לחיים מחוץ למקדש, ולכן הספר עוסק גם בהלכות ובהנהגות שהן מחוץ למקדש.
לשם המחשה - פרשת בחוקותי היא פרשת התוכחה, והחורבן המתואר בה הוא כללי ורחב, אלא שגם שם ניתן לראות את מקומו המרכזי של המקדש בפרשה.
"אם בחוקותי תלכו" אזי ""ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם" (ויקרא כ"ו, יא), ובפורענות "ונתתי את עריכם חרב, והשימותי את מקדשי ". ההליכה בחוקות ה' מובילה אותנו מעגלים מעגלים - בונה את הכלים דרך הגשמים, היבול, הדיש, הבציר, וגם שלום - אל המגמה, אל נשמת התהליך כולו - משכני אשר בתוככם, ואף החורבן בא מעגלים מעגלים עד לחרבנו של המקדש - ועד לגלותם של ישראל.
בחומש במדבר נפגשים אנו עם הציר הנוסף החשוב של השראת השכינה בעם ישראל - כאשר "הגיבורים של הספר" הם כל איש ואיש מישראל.
מבנה זה מביא אותנו ללמוד דבר על המושג שכינה בישראל, כאשר המשמעות היא ששתי מגמות הן - שני צירים.
ספר ויקרא מביא לידי ביטוי את ההתייחסות אל המציאות בראי המקדש, כאשר הציר המרכזי במקדש הוא בעבודת הכהנים, והכלי המרכזי הוא המזבח שבעבודתו עולים החיים לשורשם, ומאפשרים ירידת האש מן השמים, וכן את "ונתתי משכני בתוככם" אשר בחיתומו של הספר.
ספר במדבר לעומת זאת מתמקד בבניית העם, סדור הכוחות כולם, כל שבט וכל אדם מישראל במקומו ובתפקידו, ומלמד אותנו שמצבו של עם ישראל קשור בקשר של עבותות במצבה של השכינה, מסע ישראל הוא מסע השכינה. 4
^ 1 הרמב"ן בתחילת פר' תרומה מרחיב לבאר את משמעות המקדש כהמשך למעמד הר סיני.
^ 2 המקרא מדגיש חזור והדגש את היותם של הלווים שלוחיהם של ישראל: "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם... והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה... והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:... כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי... כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי... ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל: ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש: ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל" (במדבר ח).
^ 3 סדר הפרשיות: שמות הנשיאים, מניין העם, הסידור של השבטים "איש על מחנהו ואיש על דגלו", הבכורות והלווים, מפקדם של הלווים, שלוח הטמאים אל מחוץ למחנה, אשם גזילות, סוטה, נזיר, ברכת כהנים, פסח ופסח שני, סדרי המסע בהקשר לעמוד האש ועמוד הענן, מסע המחנות בהקשר לחצוצרות, תיאור המסע, ועד "ויהי בנסע הארון".
ניתן לראות גם את הפרשיות שאינן עוסקות באופן ישיר במחנה ישראל כסניף לנושא זה. כך נאמר ביחס לשילוח הטמאים אל מחוץ למחנה, וכך גם ביחס לסוטה הפוגמת בקדושת המחנה. הנזיר הוא אדם מישראל הבונה לעצמו מעין מקדש פנימי, וחלות עליו הלכות החלות על הכהנים ואף על הכהן הגדול (איסור טומאה לקרובים כבכהן גדול, איסור שתיית יין כבכהן בשעת עבודה, וכן המושג "נזר אלוקיו על ראשו" מדמה אותו אל הכהן. הפסח מבטא את בחירתם של ישראל על ידי הקב"ה במצרים ועוד.
^ 4 התיאור של תחילת המסע הוא "ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך". עוד נציין שבניגוד למרכזיות עבודת המזבח בספר ויקרא, הכלי המרכזי בספר במדבר הוא ארון הברית - ואכמ"ל.
^ 2 המקרא מדגיש חזור והדגש את היותם של הלווים שלוחיהם של ישראל: "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם... והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה... והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:... כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי... כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי... ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל: ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש: ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל" (במדבר ח).
^ 3 סדר הפרשיות: שמות הנשיאים, מניין העם, הסידור של השבטים "איש על מחנהו ואיש על דגלו", הבכורות והלווים, מפקדם של הלווים, שלוח הטמאים אל מחוץ למחנה, אשם גזילות, סוטה, נזיר, ברכת כהנים, פסח ופסח שני, סדרי המסע בהקשר לעמוד האש ועמוד הענן, מסע המחנות בהקשר לחצוצרות, תיאור המסע, ועד "ויהי בנסע הארון".
ניתן לראות גם את הפרשיות שאינן עוסקות באופן ישיר במחנה ישראל כסניף לנושא זה. כך נאמר ביחס לשילוח הטמאים אל מחוץ למחנה, וכך גם ביחס לסוטה הפוגמת בקדושת המחנה. הנזיר הוא אדם מישראל הבונה לעצמו מעין מקדש פנימי, וחלות עליו הלכות החלות על הכהנים ואף על הכהן הגדול (איסור טומאה לקרובים כבכהן גדול, איסור שתיית יין כבכהן בשעת עבודה, וכן המושג "נזר אלוקיו על ראשו" מדמה אותו אל הכהן. הפסח מבטא את בחירתם של ישראל על ידי הקב"ה במצרים ועוד.
^ 4 התיאור של תחילת המסע הוא "ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך". עוד נציין שבניגוד למרכזיות עבודת המזבח בספר ויקרא, הכלי המרכזי בספר במדבר הוא ארון הברית - ואכמ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
