ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
התורה מבטיחה לעם ישראל ברכות ושלום, אך התורה לא מפחיתה בערכם של העמל והסבל שהובילו לרגע הזה של הבאת הביכורים למקדש. עם זאת, היא גם משדרת סוג של שביעות רצון, הכרת תודה והערכה על ההישגים שהשיג עם ישראל, כיחידים וכאומה, בנוגע לארץ-ישראל ולשפע החקלאי שהוא מצא בה.
תחושה של הכרת תודה ופליאה היא האווירה שמאפיינת את ההישגים של האיכר כפרט ושל העם בכלל כשבני ישראל מתיישבים בארץ ומעבדים את אדמתה. אין מקום ליוהרה ולהשתבחות עצמית בטקס של הבאת הביכורים למקדש. אדרבא, הטקס שם דגש על היחסים בין הקב"ה לארץ-ישראל ולעם ישראל. זה תרחיש אחד שמוצג בפנינו בפרשת השבוע.
המצב השני הרבה יותר קודר, ואפילו מפחיד. הוא מתאר את האירועים, התהפוכות ואפילו הרדיפות שיפקדו את העם היהודי באלפי השנים הארוכות של הגלות. התורה מתארת בצורה חיה את הזוועות, התבוסות והחורבן שהגלות תמיט על עם ישראל.
את החלק הזה של פרשת השבוע אפשר בדורנו לראות בסרטים ובמוזיאונים. אנחנו עדים לעובדה שאין ולו מילה אחת בתיאור של התורה לאירועי העתיד האפלים שהיא לשון גוזמה או הפרזה. התקופה של האסונות והגלות נמשכה הרבה יותר מתקופת הבאת הביכורים למקדש. לרוע המזל, המשקעים של התרחיש השני עדיין מלווים אותנו, מפני שגם היום אנחנו חיים בעולם אנטי-יהודי עד מאוד.
עם זאת, עלינו לשאוב כוח מדברי הסיכום של הקטע הזה בתורה שמבטיחים לנו שהתרחיש הראשון הוא זה שינצח בסופו של דבר. על אף שהרבה מן השלילי עדיין נוכח במהלך העניינים הנוכחי של חיינו, אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על השבת הריבונות והשליטה על ארצנו לידינו ועל השפע רב שממנו אנחנו נהנים בארצנו כיום.
כל זה הוא סמל לתחילת התחייה של התרחיש הראשון בפרשת השבוע ולהשפעות ההולכות ופוחתות של התרחיש השני. מי ייתן ונהיה כולנו חכמים מספיק להבין זאת ולשנות את גישתנו ואת מעשינו בהתאם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
