ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
זה המסר החשוב להחריד, גם אם הוא סמוי, שמופיע בתחילת פרשת השבוע. חייל יהודי (אדם שעמד בכל הדרישות המפורטות בסוף הפרשה הקודמת ונחשב כשיר לצאת לקרב), פטריוט ירא שמים ושומר מצוות, נקלע איכשהו למערכת יחסים מינית עם נוכרייה, מערכת יחסים שרש"י מציין בפנינו שתביא לו רק צער וחרטה.
את הלהט וסערת הרגשות שהמלחמה והקרב מחוללים באדם אי אפשר להגביל רק לשדה הקרב. הם משפיעים על הנפש ועל הגוף של הלוחם ומוצאים דרכי ביטוי שונות גם בתחומים האחרים של חיי האדם.
היהודי הדתי שבנסיבות רגילות, שאינן נסיבות מלחמה, מדקדק במצוות ומתנהג באופן מוסרי, הופך במצב הזה לחיה מינית ויוזם מערכת יחסים גופנית עם אישה נוכרייה. כלום אין זה המסר החזק ביותר שהתורה מבקשת להעביר לנו על השלכותיה ותוצאותיה של המלחמה?
מלחמה דורשת מהפרט לזנוח את העכבות האישיות שלו. זה עוזר להסביר את התרחיש שמוצג לנו בפתיחת פרשת השבוע. בלי עכבות לא תיתן מוסריות או יראת שמים.
אבל כולנו, כל מי שחי במדינת ישראל, יודע היטב שמלחמה היא מצב קבוע בחיים הלאומיים והאישיים שלנו. העם היהודי כאן, בארץ ישראל, נמצא במצב מלחמה מאה שנה כמעט. המלחמות האלה לא היו משהו שבחרנו לעשות או יזמנו אמנם, אבל הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ומחיי החברה בישראל.
המצב הקשה הזה של חיים בצל מלחמה וקרבות בלתי פוסקים השפיע מאוד על דמותה של החברה הישראלית ואפילו עיצב אותה. חלק גדול מהחספוס שעדיין קיים בחברה שלנו – הפלגנות, היעדר הנימוסים, האסרטיביות המיותרת ועוד – הוא תוצר של העובדה שאנחנו מצויים במצב מלחמה כל הזמן. עכבות מוסריות ויראת שמים הם דברים שקשה לתחזק בנסיבות כאלה.
שלום אין פירושו רק שביתת נשק או היעדר מלחמה. שלום הוא גם הלך-רוח שמשרה שלווה, מאפשר חשיבה רציונאלית ומעודד את הטוב באופן כללי. זאת הסיבה שהשלום תופס מקום כל כך חשוב בדברי הנביאים, בתלמוד ובמסורת היהודית כולה. זאת גם הסיבה שאנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לשלום בקרבנו. כשיש שלום - פנימי וגם חיצוני – אירועים כמו אלה שמתוארים לנו בתחילת פרשת השבוע פשוט לא מתרחשים.
אין עם שעורג לשלום כמו עם ישראל. מי ייתן והקב"ה יברך אותנו בשלום ויחזיר אותנו למצב של נורמאליות, יראת שמים ועשיית טוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
