ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? - למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו!" (ראש השנה ט"ז.),
נראה כאילו הגמ' מתקוממת נגד עצם השאלה הזאת למה תוקעין, וזה לא רק מפני שאין בתורה טעם לתקיעת שופר, אלא שר"ה הוא זמן המלכת ה', וצריך לקיים את מצוותו מתוך קבלת עול בלא שאלות. ובמיוחד במצוות היום בתקיעת שופר שמסמלת המלכת ה', כמו שאמרו בגמ' שם:
"ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר". ומפרש הריטב"א, שכוונת הגמ' לומר, שע"י שופר אנו ממליכים את ה', ולכן התקיעה נעשית מתוך קבלת מלכותו עלינו. בהמשך הגמ' שם "למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן".
כיצד מתערבב השטן ע"י שחוזרין על התקיעות? רש"י הפשטן פירש "כדי לערבב - שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות - מסתתמין דבריו". מפני שהשטן פועל במידת הדין, אבל כשאנו מתנהגים לפנים משורת הדין, ומגלים חביבות למצות, מידה כנגד מידה מתעוררים מידות הרחמים ומסתתמים דבריו של שטן.
תוספות שם פירש:
"כדי לערבב את השטן - פירש בערוך [כדאיתא] בירושל' בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא".
נראה לבאר זאת ע"פ מה שאמרנו לעיל, שהשופר מסמל את קבלת מלכותו יתברך, וכאשר מתגלה מלכותו בכל משלה אין מקום לסיטרא אחרא או לשטן להשטין. וכל האוייבים הגשמיים והרוחניים מתבטלים. דוגמא לדבר, בגמ' (קידושין כ"ט:) מסופר על רבי יעקב שנכנס למקום שהיו בו שדים, "כל כריעה דכרע נתר חד רישיה", כאן אנו רואים כוחה של "כריעה", שהיא ביטול והכנעה לקב"ה, שעל ידה מתגלה מלכותו יתברך, וממילא מתבטלים השדים וכל הכוחות האחרים בעולם מלהתקיים. וכפי שכתב הרמב"ם במורה נבוכים שמי שדבק בקב"ה לא יקרה לו שום נזק, כיון שה' עמו. וכך יהיה לעתיד לבוא כאשר יתקע בשופר גדול, ותתגלה מלכותו בעולם, יתבטל השטן ולא יהיה קיים עוד, ולכן גם עתה כאשר אנו תוקעים בשופר ומקבלים עלינו את מלכותו, השטן נבהל. מפני שהתקיעה פועלת את אותה פעולה של קבלת מלכותו עלינו וגילויה בעולם, ובכך מבטלים את השטן וכוחות הרע בעולם.
וזה גם הקשר של שופר לעקידה,
"אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? - אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני".
היינו קבלת מלכותו עלינו עד כדי מסירות נפש, שמוכנים אנו לעקוד עצמנו על קדושת שמו יתברך.
למרות שהגמ' לא נתנה לתקיעת שופר טעם מפורש, רמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ד) נתן לכך רמז, וזה לשונו הזהב המעורר את לב כל אדם לתשובה:
"אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" 1 .
מקורו במדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ט) "תקעו בחדש שופר, בחודש - חדשו מעשיכם. שופר - שפרו מעשיכם".
השבוע שמענו קול שופר מעורר לתשובה, בארוע החבלני שארע בהפלת שני מגדלי התאומים בניו יורק, ובבנין הממשל של ארה"ב בפנטגון. ארוע שהניע אמות הסיפים של כל העולם כולו, הרג ושנאה לשמה, שפגעו בבני אדם ומי יודע מה מאחינו בני ישראל בתוכם. התדהמה היתה מוחלטת, איך שפגעו במעצמת על כזאת, שהיא כביכול "כל יכול" בעולם, המסמלת שלום ואחות עמים, במקום שהו מרכז העצבים הכלכלי שלה, ושיא הטכנולוכיה המודרנית. כלי התקשורת בהתבטאו שהמגדלים שהם קו הרקיע של ניו יורק נפגע. בודאי אין אתנו יודע לפרש את הארועים הללו, אך אין ספק שהם קריאה לתשובה. אם ראית ממלכות מתגרות זה בזה צפה לרגליו של משיח. וצריך להכין עצמינו לכך.
אומנם אי אפשר שלא לחשוב על הדמיון למגדל בבל שסימל את היכולת האנושית לבנות מגדל וראשו בשמים, וכפי שאמרו חז"ל, הם בקשו על ידו למנוע השנות המבול, כביכול "נעשה תמוכות לשמים". "ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות", נראה שהקב"ה מצטט אותם מה שהם אומרים, שלא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ואז מתברר להם שעדין אין אחדות ואינם מבינים איש שפת רעהו, והמגדל קרס ונפל. "א"ר חייא בר אבא מגדל שעשו שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים" (מדרש תנחומא נח סימן י"ח).
לפי חז"ל באותו הזמן מופיע אברהם אבינו ומתוכח עמם להשיבם לאמונה בה' שרק דרכו אפשר להביא להאחדות העולם, אמרו במדרש (בראשית רבה פרשה לח):
"ודברים אחדים שאמרו דברים חדים על ה' אלוקינו ה' אחד ועל אחד היה אברהם בארץ אמרו אברהם זה פרדה עקרה הוא אינו מוליד, ועל ה' אלוקינו, אמרו לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים, אלא באו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו וניתן חרב בידה ותהא נראת כאלו עושה עמו מלחמה".
היינו, מאבק בה' אחד ובאברהם אחד, שמחזיק באמונת האמת. נראה ששם נדבק לאברהם הכינוי "העברי" לאמור, "כל העולם בעבר אחד ואברהם בעבר שני (שם יתכן תופעה כזאת כיון שכולם היו מרוכזים במקום אחד). וכן שם היה אור כשדים, שבו יש כבשן לעשיית לבנים, ובו בקשו לזרוק את אברהם, שמסר נפשו על קדושת השם.
וכך קרה לעינינו, במקום המסמל את היכולת האנושית, וכלפי האומה הטוענת לכתר עושי השלום, שם קרסו המגדלים שראשם בשמים, ונתברר שעדין אין העולם מדברים שפה אחת ודברים אחדים, ואינם מבינים איש שפת רעהו, וכך נלחמים תרבויות ודתות.
שפת אמת (פר' נח) אומר, שבית המקדש הוא תיקון למגדל בבל, והוא באמת "עיר ומגדל 2 וראשו בשמים", דרכו עוברות התפילות לשמים, ועליו נסמך העולם. והוא מראה את כוחן של ישראל לפעול ונקרא "מעשה ידיהם של הצדיקים" (כתובות ה:). ורק כך אפשר לקדם את העולם להיות שפה אחת ודברים אחדים, כנבואת הנביא צפניה (פרק ג) "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד".
מי ייתן ונזכה לשמוע את כל השופר הגדול המעורר לתשובה שלימה ומבשר את הגאולה השלימה, כדברי הנביא ישעיהו (פרק כ"ז) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם".
--------------------
השיעור ניתן לאחר אירוע החבלני בבנין התאומים במנהטן והפנטגון שבניו יורק
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
