ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יסודי התורה
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק תְּשִׁיעִינצחיות התורה והציות לנביא | |
אין נביא מחדש | |
א1 דָּבָר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: אֵין לָהּ לֹא שִׁנּוּי וְלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג,א), וְנֶאֱמַר: "וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (שם כט,כח) - הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה מְצֻוִּין אָנוּ לַעֲשׂוֹתָן עַד עוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא ג,יז ועוד), וְנֶאֱמַר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא" (דברים ל,יב) - הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. | א1 עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים - שהרי כולה מאת ה' והיא בתכלית השלמות (תשובה ג,ח2; מו"נ ב,לט. למטבע הלשון ראה לעיל ביאור ד,ט). אֵין לָהּ לֹא שִׁנּוּי וְלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת - לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה (הקדמה למשנה תורה א; מלכים יא,ג). עַד עוֹלָם - לנצח (מו"נ ב,כח). |
א2 לְפִיכָךְ, אִם יַעֲמֹד אִישׁ, בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין מִן הָאֻמּוֹת, וְיַעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת, וְיֹאמַר שֶׁיי שְׁלָחוֹ לְהוֹסִיף מִצְוָה, אוֹ לִגְרֹעַ מִצְוָה, אוֹ לְפָרֵשׁ בְּמִצְוָה מִן הַמִּצְווֹת פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִמֹּשֶׁה, אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאוֹתָן הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל אֵינָן לְעוֹלָם וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, אֶלָּא מִצְווֹת לְפִי זְמַן הָיוּ - הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר, שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, וּמִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, עַל שֶׁהֵזִיד לְדַבֵּר בְּשֵׁם יי אֲשֶׁר לֹא צִוָּהוּ, שֶׁהוּא בָּרוּךְ שְׁמוֹ צִוָּה לְמֹשֶׁה שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים כט,כח), וְ"לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב" (במדבר כג,יט). | א2 מִצְווֹת לְפִי זְמַן הָיוּ - המצוות באו לשעתן בלבד. שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה - ונבואתו של משה עולה על כל נבואה של נביא אחר (לעיל ז,ו). לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב - ה' אינו כאדם העשוי לשקר או לשנות את דעתו. |
ב1 אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ, וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ" (דברים יח,יח)? לֹא לַעֲשׂוֹת דָּת הוּא בָּא, אֶלָּא לְצַוּוֹת עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּלְהַזְהִיר הָעָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי ג,כב). | ב1 לֹא לַעֲשׂוֹת דָּת - חדשה, כיש"ו וכמוחמד (איגרת תימן, עמ' כא; תשובה ג,ח). |
ב2 וְכֵן אִם צִוָּנוּ בְּדִבְרֵי הָרְשׁוּת, כְּגוֹן 'לְכוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי' אוֹ 'אַל תֵּלְכוּ', 'עֲשׂוּ מִלְחָמָה הַיּוֹם' אוֹ 'אַל תַּעֲשׂוּ', 'בְּנוּ חוֹמָה זוֹ' אוֹ 'אַל תִּבְנוּהָ' - מִצְוָה לִשְׁמֹעַ לוֹ, וְהָעוֹבֵר עַל דְּבָרָיו חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי, אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (דברים יח,יט). ג1 וְכֵן נָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ, וְהַכּוֹבֵשׁ נְבוּאָתוֹ - חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נֶאֱמַר: "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (שם). | ב2 מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם - מוות מאת ה', לא על ידי בית דין, שהוא קל מן הכרת, ומיתתו מכפרת על עוונו (פה"מ סנהדרין ט,ו) או בייסורים תמידיים לאחר מותו (רוצח ב,ב; ק' בהלכות תשובה ח,א). ג1 הַכּוֹבֵשׁ נְבוּאָתוֹ - שאינו עושה את שליחותו שהוטלה עליו בנבואה. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נֶאֱמַר - "לא ישמע" הנדרש לשלוש פנים: "לֹא יִשְׁמַע", "לֹא יִשָּׁמַע", "לֹא יַשְׁמִעַ". |
לעבור על המצוות לפי שעה | |
ג2 וְכֵן אִם יֹאמַר לָנוּ הַנָּבִיא שֶׁנּוֹדַע לָנוּ שֶׁהוּא נָבִיא, לַעֲבֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, אוֹ עַל מִצְווֹת הַרְבֵּה, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת, לְפִי שָׁעָה - מִצְוָה לִשְׁמֹעַ לוֹ. וְכֵן לָמַדְנוּ מֵחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מִפִּי הַשְּׁמוּעָה: בַּכֹּל, אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא: עֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל - שְׁמַע לוֹ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר לְפִי שָׁעָה, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁהִקְרִיב עוֹלָה בַּחוּץ, וִירוּשָׁלַיִם נִבְחֲרָה, וְהַמַּקְרִיב בַּחוּץ חַיָּב כָּרֵת. וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא נָבִיא - מִצְוָה לִשְׁמֹעַ לוֹ. וְגַם בָּזֶה נֶאֱמַר: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו). | ג2 מִצְווֹת... חֲמוּרוֹת - שחייבים עליהן מיתת בית דין או כרת, וכן שבועת שווא ושקר (תשובה א,ב3). לְפִי שָׁעָה - הוראה זמנית בלבד. "והרשה עם זאת לחכמים שבכל תקופה, כלומר לבית דין הגדול, לעשות סייגים לדיני התורה... כן גם הותר להשעות מקצת מעשי התורה או להתיר מקצת מאיסוריה במצב מסוים ובהתאם למאורע מסוים, ולא יהא זה לדורות... כי בהסדר זה תתמיד התורה אחת, וינוהל כל זמן וכל מאורע כפי הראוי לו..." (מו"נ ג,מא) והדברים אמורים דווקא בבית דין הגדול (ממרים ב,ד). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה - ראה לעיל ביאור ה,ד2. עוֹלָה בַּחוּץ - מחוץ למקדש, לאחר שנבחרה ירושלים להיות מקום המקדש ונאסר להקריב מחוץ לעזרה (מעשה הקרבנות יח,א-ב). |
ג4 וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, אִם צִוּוּ כָּל הַנְּבִיאִים לַעֲבֹר לְפִי שָׁעָה - מִצְוָה לִשְׁמֹעַ לָהֶן. וְאִם אָמְרוּ שֶׁהַדָּבָר נֶעֱקַר לְעוֹלָם - מִיתָתָן בְּחֶנֶק, שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (שם כט,כח). ד וְכֵן אִם עָקַר דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, אוֹ שֶׁאָמַר בְּדִין מִדִּינֵי תּוֹרָה שֶׁיי צִוָּה לוֹ שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי פְּלוֹנִי - הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר, וְיֵחָנֵק, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹת, שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ תּוֹרָה שֶׁאָמְרָה: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא" (שם ל,יב). אֲבָל לְפִי שָׁעָה - שׁוֹמְעִין לוֹ בַּכֹּל. | |
ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְווֹת. אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ וַאֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה. וַאֲפִלּוּ עָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים, וְאָמַר שֶׁיי צִוָּהוּ שֶׁתֵּעֲבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הַיּוֹם בִּלְבַד אוֹ בְּשָׁעָה זוֹ בִּלְבַד - הֲרֵי זֶה דִּבֶּר סָרָה עַל יי. וְעַל זֶה צִוָּה הַכָּתוּב וְאָמַר: "וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת... לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא... כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יי אֱלֹהֵיכֶם" (שם יג,ג-ו), שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, וּלְפִיכָךְ נֵדַע בְּוַדַּאי שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר, וְכָל שֶׁעָשָׂה - בְּלָאט וְכִשּׁוּף עָשָׂה, וְיֵחָנֵק. | ה סָרָה - סטייה (ת"א) מדרכי ה'. לָאט וְכִשּׁוּף - ראה לעיל ביאור ח,א1 . |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
8 - הלכות יסודי התורה ח'
9 - הלכות יסודי התורה ט'
10 - הלכות יסודי התורה י'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה א'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
