ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
ענה על כך הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) – וודאי מידת חסידות לנהוג כך, משום חיבוב הארץ, להודות לה' על הארץ ופירותיה הקדושים. וכך מסופר על האמוראים הקדושים, שהיו הולכים במיוחד ואוכלים כמות עצומה של פירות הארץ, משום חיבת ארצנו הקדושה. רבי יוחנן, לדוגמא, היה אוכל 1000 (!) פירות, והיה מוכן 'להישבע' לאחר האכילה, שעדיין איננו שבע (מרוב טעמם הטוב של הפירות)
חכמי הדורות הרימו את האכילה וההנאה מפירות הארץ, מעניין גשמי נמוך לערך המרומם אותנו למדרגות רוחניות נעלות. בשורות הבאות, נביא תובנה רוחנית בדבר, המוצאת עומק בעניין, בהשראת דבריו של הראי"ה קוק זצ"ל (רעיון כללי לאור - אורות הקודש ג' עמ' רצד- ה). תובנה זו הופכת את אכילת פירות הארץ לנקודה שבכוחה לרפא את אחד המשברים הגדולים, שאנו חווים כעת בפוליטיקה הישראלית.
ידוע ומפורסם הוא – חטא הארץ. בבריאת העולם, הצטוותה הארץ להוציא 'עץ פרי' – עץ שטעם העץ כטעם הפרי. אך הארץ חטאה והוציאה 'עץ עושה פרי' – עץ שטעם הגזע והענפים שונה מטעם הפרי. עניין זה של שינוי הטעמים, הוא הגורם לכל ההבדלים בין הדרגות בעולם. יש דרגת 'פרי' ויש דרגת 'עץ', וטעמם שונה זה מזה. 'פרי' מבטא את האידיאל, המקום אליו אנו שואפים, לעומתו ה'עץ' מבטא את הדרך הארוכ והקשה שאנו עוברים בדרך לאותו אידיאל.
לכן, מדרגת ה'פרי' מבטאת את האנשים שתפקידם בעולם הוא הרוחניות והתורה (האידיאל), לעומתם – מדרגת ה'עץ' שייכת לאנשים בעלי התפקיד המעשי בעולם, כדוגמת – המלכים, הגיבורים, המנהיגים וכל ההמון כולו. בעקבות חטא הארץ, מדרגות אלו מנוגדות זה לזה, ופעמים רבות אנשי שתי המדרגות מובילים לכיוונים שונים זה מזה.
הפתרון לבעיה זו מצוי באכילת הצדיקים. כשצדיק אוכל, הוא מרים את האוכל החומרי למדרגות רוחניות. הרי האוכל מזין אותנו, ונותן לנו את כוחות החיים לפעולותינו, וכשאנו עושים מצוות ופעולות רוחניות, נמצא שהאוכל שותף ברוחניות זו. כך – "אכילת הצדיקים... מחזירה את הארץ לתפקידה, והדרגות מתחילות לקבל צורה הדדית", ומכוח זה – מתחברים הכיוונים של אנשי המעשה ואנשי הרוח בכל יסודות החיים.
בהמשך מבאר הראי"ה קוק – "המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו, ואינו מגשם כי אם בחיצוניותו". ארץ ישראל, עניינה שגם הארץ-האדמה קדושה, כלומר גם המדרגות הכי חומריות ונמוכות קדושות, שהרי האדמה עליה אנו דורכים ממוקמת כביכול במקום הכי נמוך. לפיכך, המאכל של ארץ ישראל מקדש אותנו, ובמילים אחרות – כשאוכלים את פירות הארץ, כל ישראל מצויים במדרגה הקדושה של אכילת הצדיקים. לפיכך, אכילת פירות הארץ סוללת את הדרך לאיחוי הקרע שבין אנשי הרוח ואנשי המעשה.
בימים אלה, עת חווים אנו בפוליטיקה הישראלית את הקרע הנורא שבין הרוח ובין המעשה, ברבדים שונים שבין המפלגות ובתוך המפלגות (ודי לחכימא), מזמן לנו הקב"ה את יום ט"ו בשבט. ביום זה לימדונו חכמי הפנימיות לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ולשוב ולהתגעגע ליום בו ננחל את הארץ בשלמות ונרפא את השבר שבין הרוח והמעשה.
ביום זה, נפתח שולחן שכל כולו רק מפירות חיים ויבשים מהארץ הקדושה (ולא מפירות טורקיה וקליפורניה). נקרא בפינו את הפסוקים הקדושים העוסקים בארץ ובפירות, נחבר רוחניות וגשמיות, ונייחל ונאמין ביום הגדול בו יתאחדו כל המדרגות, ושב ורפא לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
