ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כג: במשנה עד כד: רבע עליון)
חלק א – למה צריך את משנתינו ואת המשניות האחרונות?
| למה נצרך? | |||
| משניות של "הפה שאסר" | טו. – "מודה ר' יהושע - שדה זו של אביך ולקחתיה ממנו" | בכל מקרה יש סברא לומר שדווקא פה התכוון לסוף המשפט כבר מההתחלה, ואילו במקרה השני אולי התחרט באמצע המשפט, קמ"ל שבשניהם התכוון מההתחלה ונאמן. שניהם עוסקים בממון. | כאן יש לו דררא דממונא (הפסד) – ולכן סביר שהתכוון מההתחלה. |
| יח: - "כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו...". | כאן זה לא בשביל עצמו, לכן אין לו סיבה להתחרט באמצע. | ||
| כב. – "אשת איש הייתי וגרושה אני" | שאפילו באיסורין יש "הפה שאסר". | ||
| שם – "נשביתי וטהורה אני". | 1. בשביל הקולא בסיפא – שאם כבר התירו, ובאו עדים שנשביתה (והרסו את המיגו) – עדיין נאמנת. דחייה חלקית – זה נכון אם הסיפא מתייחסת רק לסיפא ("נשביתי"), אך אם מתייחסת גם לרישא ("אשת איש הייתי", אז שוב לא צריך את הסיפא. 2. בשביל המשנה הבאה. | ||
| עדות אחד על השני | כג: - "שתי נשים שנשבו – מעידות זו את זו" | לכאורה מיותר, כי זה שאשה אחת נאמנת לטהר חברתה לומדים כבר במשנה בדף כז. (תוס'). אלא מחדש שלא חוששין לגומלין (נאמנות, ולא אומרים שרק מעידות זו על זו כהסכם ביניהם) | |
| כג: למטה (משנתנו) – האםפ שני אנשים נאמנים להעיד זה על זה שהם כהנים – מחלוקת רבנן ור"י. | הובא בשביל המחלוקת. | ||
(כד. באמצע)
חלק ב – מחלוקת ר"י ורבנן על עדות זה על זה לכהונה
A. המשנה –
אדם לא יכול להעיד על עצמו שהוא כהן,
אך האם שני אנשים יכולים להעיד זה על זה שהם כוהנים:
לגבי יוחסין – לא, כי מעלה עשו ביוחסין (גמרא),[1]
לגבי תרומה –
ת"ק – נאמנים (כמו שתמיד עד אחד נאמן באיסורין),
ר"י – לא נאמנים
בגמרא עולות שתי סברות:
הבנה 1 – אכן עד אחד לבד נאמן, אך כאן "חוששים לגומלין",
הבנה 2 – גם עד אחד לבדו לא נאמן, גזירה שמא יעלו על פיו גם ליוחסין.
לפי ההבנה ה1, יוצא –
רבנן – לא חוששים לגומלין,
ר"י – חוששין לגומלין.
וקשה – לגבי עדות של עם הארץ על תבואת חברו (משנה בדמאי)
אמנם על עצמו אינו נאמן, אך על חברו נאמן (רמב"ם), אך אם באו שני סוחרים עם תבואה, ואמר על של עצמו שאינה מעושרת ועל של חברו מעושרת:
לרבנן – לא נאמן, כי חוששים לגומלין
לר"י – נאמן, לא חוששים לגומלין,
תשובות:
- רב - הופכים השיטות.[2]
- אביי ורבא – יש הבדל במקרים מסברא -
ר"י – בתרומה לכהן (דאורייתא) מחמיר, בדמאי (רק חשש) מקל.
רבנן – עקרונית לא חוששים לגומלין (תרומה לכהן), אך בסוחרים יש סברא לחשוד
כי שם שני הסוחרים באו עם כלי אומנותם, ולכן סביר ששניהם מתכוונים למכור.
מצינו שימוש במושג "כלי ואמנותו" גם כאן -
[לגבי קדר שעזב את קדרותיו לכמה דקות:
ברייתא א – כל הכלים טמאים – כשהשאיר כלי אומנותו שם, אז העוברים ושבים מניחים שזה למכירה ונוגעים,
משנה בטהרות – החיצוניים טמאים והפנימיים טהורים, כשלא הניח כלי אומנותו אך החיצוניים טמאים כי היו סמוכים לרה"ר וחוששים שנגעו בהם או שנכנס בגד עם הארץ לאוויר הכלי.
ברייתא ב – כולם טהורים, כשלא השאיר כלי אומנותו, וזה לא ליד רה"ר.
(כד: רבע עליון)
- איבעית אימא: עוד הסבר בדעת ר"י – אכן לא חושש לגומלין,
אלא שסובר לגבי כהונה שעד אחד לא נאמן (כלומר כהבנה 2 לעיל).
הסבר המחלוקת האם עד 1 נאמן לתרומה -
לר"י – לא, כי חושש שיעלו מתרומה ליוחסין, ולכן גם בתרומה צריך 2
(וממילא אכן אפשר להעלות מתרומה ליוחסין)
לרבנן – כן, כי לא חושש שיעלו מתרומה ליוחסין, ולכן בתרומה מספיק 1,
(וממילא אכן לא מעלין מתרומה ליוחסין).
[1] לרוב הראשונים הכוונה היא לגבי עבודת המקדש – כלומר שצריך שני עדים שיעידו עליו שהוא כהן כשר כדי לעבוד במקדש, וכן שאם התחתן עם אישה, אם אין לו עדים על ייחוסו הכשר, מניחים שהוא חלל, וממילא היא חללה, ואם תתחתן עם כהן – צאצאיהם פסולים לעבודת המקדש.[
[2] לא ברור אם של הברייתא על כהונה (ואז צריך גם להסתדר עם משנתנו) או במשנה של חמרין.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









