ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
הגמרא (ס, א) מביאה מחלוקת באיזה שלב נחשב שהתינוק מכיר את האישה. לדעת ר' יוחנן אם הוא בן חמישים יום, ולדעת שמואל צריך לבדוק בפועל האם התינוק מכיר.
הרמב"ם ושו"ע (פב, ה) פסקו כדעת שמואל. שלא כדעת הרא"ש (ה, יז) והטור שפסקו כדעת ר' יוחנן.
רמ"א (אבן העזר סימן פב סעיף ה) הוסיף שאם אין לבעל כסף לשלם לה, כופים את האישה ומניקה.
מקשה החלקת מחוקק (ו), מדוע לכוף את האשה להניק בחינם, הרי אם בית הדין דואגים לתינוק, עליהם לתת לאשה שכר הנקה מדין צדקה? (קושיה דומה הקשה הראנ"ח סימן צה על רבינו ירוחם שהבין בו כדברי רמ"א). בית שמואל (במהדורא קמא) תירץ ש'זה נהנה וזה לא חסר', כיון שהיא מניקה ולא חסרה מזה. אך זה קשה שהרי הגמרא הביאה שאשה צריכה לאכול יותר כשהיא מניקה, וכן יש לה טורח והיא יכולה לעבוד פחות, וראייה לכך שפוחתים לה ממעשה ידיה (מכמות העבודה שהיא אמורה לעבוד בדרך כלל).
בני אהובה (אישות כא, טז) ובית מאיר תירצו שיש כלל בצדקה, שאם יש קרוב עשיר הוא קודם, ואותו בית הדין כופים לפני אחרים, ואכן אם ישנם קרובי משפחה עשירים כופים אותם ושוכרים מינקת, אך כאן מדובר כשאין קרובי משפחה עשירים, וכיון שלגבי הנקה היא נחשבת 'עשירה' כיון שיש לה חלב, לכן כיון שהיא קרובה והיא יכולה, ממילא היא חייבת בצדקה כלפי בנה יותר מאשר אחר.
הפלאה (קונטרס אחרון סימן פ) הולך לכיוון אחר. לדעתו, כיון שיש סכנה לתינוק שהוא עלול למות אם לא יינק, למרות שאין לה חיוב ישיר להניק אותו, היא חייבת להציל את ילדה, גם במחיר של צער לעצמה. ואף שהירושלמי שהובא בבית יוסף בסימן תכו שאדם חייב לסכן עצמו כדי להציל את חבירו לא נפסק להלכה, מכל מקום להצטער כדי להציל את חבירו אדם חייב. ובשאלה זו האריכו רבים והביאו מגמרא נדרים (פ עמוד ב) שדעת רבי יוסי שם היא שאדם יכול שלא להצטער, למרות שזה מונע חיים מאחרים (ובעניין זה דנו באריכות באגרות משה א, יורה דעה קמה, ושו"ת דברי יציב חו"מ סימן עט, ויביע אומר חלק י חו"מ סימן ו).
למרות האמור שאשה אינה חייבת להניק את בנה כשהיא אינה משועבדת לבעלה כתב רדב"ז (שו"ת ז, טז) לגבי אישה המסרבת להניק אף שמציעים לה שכר על כך: "זו מדת אכזריות, וחוששני לה שמא מן הגבעונים היא. שבני אברהם יצחק ויעקב רחמנים בני רחמנים הם".
לסיכום: חיוב האישה הבסיסי להניק את בנה הוא חלק מהחיובים לבעלה, וכשהאישה גרושה, אין לה חיוב להניק את הבן שלא בשכר. כאשר העובר אינו מסכים לינוק מאשה אחרת, ניתן לכוף אותה בשכר. לדעת רמ"א ניתן לכוף אותה גם להניק בחינם באופן שלאב אין כסף, והאחרונים דנו בדבריו אם זה מדין צדקה, או מדין שאדם חייב להציל את חבירו כשאין לו אפשרות. כמובן שמבחינה מוסרית אישה חייבת לנהוג ברחמים כלפי בנה, אך אין זה חיוב שניתן לכוף עליו בבית הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
