ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רבקה
מרש"י (ד"ה לדעת") נראה שההבדל הוא שאם האדם עומד שם מדעתו הרי הבניין נחשב לבניין של קבע, וזאת (תורת חיים) כיון שאם האדם יודע שנחוץ שהוא יעמוד שם, הרי לא יזוז ממקומו, אבל אם לא יודע האדם שהוא נחוץ, אין זה נחשב למחיצות של קבע ולכן מותר לעשות אותם בשבת. ומבאר ריטב"א שלמרות שהמחיצה לא נחשבת קבועה (כשהאדם לא יודע), היא מועילה גם לסוכה.
השפת אמת (שם) מבאר שלדעת רש"י אין איסור של בניית מחיצה כשאנשים נעמדים בשביל לעשות מחיצה, אלא איסור ממצוא חפצך, שהוא כעין חפצי חול (ומבאר מדוע גם סוכה נחשבת חפצי חול) ומסיבה זו אסור לדעת רש"י לעמוד מדעת.
הט"ז (שסב, ג) כתב באופן דומה שלא שייך איסור בנייה באנשים, כי זה אוהל עראי, ומה שאסרו הוא כדי שלא יבואו להקל באיסור שבת. ולכן גם לא שייך כאן איסור על האדם שמעמיד את האנשים בצורה של מחיצה (לשו"ע בסעיף ה), למרות שהוא עושה מחיצה, כי חששו רק שהאנשים שעושים בעצמם את המחיצה יבואו להקל בדיני שבת, וזאת לא גזירת בניית אוהל שנאסרה על הבונה.
ערוך השלחן (שסב, יח) כתב שכשהאנשים יודעים אסרו בגלל שדומה לבניית מחיצה, וזאת מכיון שאם הם יודעים שהם עומדים לשם מחיצה יעמדו יפה ובלי רווחים, ויהיו דומים במציאות למחיצה. אבל אם אינם יודעים שהם עומדים לשם מחיצה לא יעמדו יפה, ואין זה דומה למחיצה. וכ"כ הפנים מאירות (א, ל).
הבניין עולם (או"ח יג, בעיקר סקכ"ד) הסביר שאדם אינו מחיצה כלל, אלא רק שבמקום דרבנן בגלל שלא עוברים שם רבים ניתן להקל בשעת הדחק לסמוך על המחיצה, ורק כשאין ברירה אחרת, כי כיון שאדם נע ונד, אינו נחשב כמחיצה, אמנם אין להתיר כשהאנשים יודעים, ולא מטעם עשיית אוהל, שהרי אדם אינו אוהל, אלא מטעם שאנשים לא יראו כלל שיש מחיצה ויחשבו להקל לטלטל בלא מחיצה. ולדעתו גם בזמן שהוא לא שבת, אסור לעשות מחיצה אם האדם שעומד יודע שהוא עומד לשם מחיצה.
אדם בתור לחי
באו"ז (קכב) כתב שניתן להעמיד אדם בתור לחי למבוי, אבל צריך לקשור אותו, וכ"פ הרמ"א (שסג, ג). מגן אברהם (ג) מקשה מהו ההבדל בין אדם שעומד בתור לחי שצריך לקשור אותו, לבין אנשים שעומדים בתור מחיצה שלא צריך לקשור אותם? ומתרץ שמדובר שלא הודיע לו שהוא עומד לשם לחי, ולכן צריך לקשור אותו שלא יברח. ומקשה תוספת שבת (ז) אם כן מדוע הטורח הזה, שיודיע לו ולא יצטרך לקשור אותו? לכן הוא אומר שבתור לחי ניתן גם כשזה מדעת האדם. אלא שאם לא יקשרו את האדם הוא לא יעמוד באמת במקום אחד, ויזוז קצת והלחי יתבטל. וכאן צריך שיעמוד כל השבת, ולא ניתן לסמוך עליו. כמובן שכל זה בבחינת דרוש וקבל שכר.
סיכום: אדם יכול לשמש כמחיצה לעניין שבת, כאשר הוא לא יודע שהוא נעמד לשם מחיצה. ולדעת הרמב"ם צריך גם שהמעמיד לא ידע. יש ה' טעמים בכך: א. ר' יונתן – מחיצה שהועמדה במזיד גם אם לא לשם איסור, אסורה בשימוש בשבת. ב. שפת אמת – האיסור הוא כמו עובדין דחול, ורק כשעושים לשם מחיצה שהוא כמו בחול. ג. ט"ז - איסור שלא יבואו לזלזל בהלכות שבת. ד. ערוה"ש ופנים מאירות – רק כשיודעים עומדים יפה וזה נראה כמחיצה של יום חול ואסור. בניין עולם - באמת זאת לא מחיצה, וההיתר הוא רק בשעת הדחק, ואם יודעים שעושים מחיצה, יחשבו שלא צריך מחיצה.
לגבי לחי רמ"א כתב שצריך לקשור וביאר תוספת שבת שהוא משום שאם לא יקשרו אותו לא יעמוד בפועל במקום אחד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









