ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (בבא בתרא קז ע"א) עוסקת בשאלה זו, במקרה שישנם שלושה שמאים שהלכו לשום שדה, אך בסופו של דבר לכל אחד מהם היתה דעה אחרת לגבי הסכום ששוה הקרקע. הסכומים שנאמרו על ידם הם: 80,100,120. הגמרא מביאה מחלוקת בשאלה זו, כיצד ניתן להכריע בין שלוש דעות שונות:
לדעת תנא קמא, הערך שייקבע כהכרעה בין השמאים הוא 100, לדעת רבי אליעזר בן יעקב הערך שייקבע הוא 90, ואילו לדעת אחרים הערך שייקבע הוא 93.33.
את שתי הדעות האחרונות הגמרא מפרשת, כהכרעה בין שני הערכים הנמוכים. דעות אלו מתבססות על הכלל ש"תפסת מרובה לא תפסת", ולכן אין לפסוק על פי הערך הגבוה מבין השלושה. לפיכך אנו מנסים להגיע לפשרה מסוימת בין שני הערכים הנמוכים, על מנת לגבש דעת רוב מוסכמת. לדעת רבי אליעזר בן יעקב, מבצעים ממוצע בין שני הערכים הנמוכים. אבל לדעת אחרים, יש לקחת בחשבון שהשמאי האמצעי סבר לומר ערך גבוה יותר מ-100, ובחר לומר 100 משום שדעתו הוסטה מהשמאי שאמר 80, וחשש לומר ערך גבוה ממנו בהרבה. לכן מוסיפים סכום נוסף לממוצע שמבטא את הסטייה מהדעה המקורית של השמאי האמצעי.
את דעת ת"ק מפרשת הגמרא, שהולכים לפי "מילתא מציעתא", וניתן להסביר זאת בשני אופנים: או שהכוונה לממוצע בין שלושת הדעות; או שהכוונה לדעה האמצעית, כלומר, החציון.
להלכה נפסק כת"ק. לדעת רשב"ם (ד"ה מילתא מציעתא) הפירוש בדעתו הוא, שהולכים לפי הדעה האמצעית - החציון, גם אם היא לא ממוצע אמיתי בין הדעות הקיצונית. לכן, אם יהיו הדעות: 80,112,120, יפסקו 112. הטעם הוא, שניתן לומר שיש שני שמאים הסבורים שהחפץ אינו שוה פחות מ - 112, ומצד שני ישנם שני שמאים הסבורים שהחפץ אינו שווה יותר מ- 112, כך שההכרעה על פי רוב דעות (סמ"ע קג, ה).
לרמב"ם (מלוה כב, יד) שיטה אחרת, והוא סובר שהולכים לפי הממוצע. לכן, אם היו שלוש דעות: 90,100,130, נתעלם מהדעה האמצעית, ונעשה ממוצע בין שתי הדעות הקיצוניות, כך שלהלכה יצא שהערך הקובע הוא 110. כך גם פסק השולחן ערוך (חושן משפט קג, ב).
אמנם, דעת הרמב"ם לא פשוטה. היינו מצפים ששיטת החישוב תהיה כשאר הדעות בגמ', שהיא נסיון לגבש רוב בין שניים, ולא שיטה של ממוצע בין שתי דעות קיצונית, שאינה מייצרת רוב אלא מתחשבת בכל שלושת הדעות שנאמרו. לשיטת הרמב"ם, לא ברור מה תהיה השיטה הסטטיסטית לחישוב כאשר ישנם חמישה שמאים: האם יתעלמו מהדעה האמצעית ויעשו ממוצע בין ארבעת הדעות הקיצוניות, או שיתעלמו משלושת הדעות האמצעיות ויעשו ממוצע בין שתי הדעות הקיצוניות. לדעת רשב"ם במקרה כזה הדין פשוט, שילכו לפי הדעה האמצעית (שער משפט, קג, ג).
אמנם, ניתן היה להסביר את דעת הרמב"ם, בכך שדווקא שיטת החישוב של רשב"ם אינה נותנת שום משמעות לדעות הקיצוניות, משום שהן רק קובעות מי הדעה האמצעית, אך בפועל לא משתתפות כלל בקביעת המספר הסופי ואין להם שום השפעה עליו. ואילו לדעת הרמב"ם, כיון שמתעלמים מהדעה האמצעית והולכים לפי ממוצע בין הדעות הקיצוניות, הרי שלשני דיינים היתה השפעה על המספר הסופי.
הסמ"ע העיר על דברי השולחן ערוך שפסק כרמב"ם, שלדעתו יש לפסוק כרשב"ם, משני טעמים: א. רוב הפוסקים פסקו דוקא כדברי רשב"ם ולא כרמב"ם.ב. טעם הרמב"ם אינו ברור, לעומת הרשב"ם שדבריו מובנים בטעמם שהוא רוצה לגבש רוב של שני דיינים מתוך השלושה.
התומים (קג, א) הבין בדעת הרמב"ם, שהשמאים לא נחשבים לבית דין, אף שבאים בתור שליחי בית דין, אלא רק כשמאים בעלמא. ולכן לדעתו צריך להכריע ביניהם אופן סטטיסטי, ולא על פי רוב. הוא מקשה עליו מגמרא בכתובות (ק ע"א), ממנה משמע שיש יתרון לשמאים שבאים מכח בית הדין על פני יחיד. ואילו לדעת הרמב"ם כפי הבנתו, אין כלל יתרון לשלושה, כי הם רק נותנים סטטיסטיקה טובה יותר, אך אין כאן הכרעה דינית של השלושה על פי רוב דעות.
המהר"י בן לב (ב, כט) סובר גם הוא כדברי התומים, ולכן כתב שבמקרה של שלושה דיינים שחולקים ביניהם וכל אחד אומר מספר אחר, הרמב"ם יודה ששם ההכרעה תהיה לפי רוב הדיינים. כלומר שילכו לפי הדעה האמצעית כרשב"ם, ולא לפי השיטה הסטטיסטית של הרמב"ם לגבי שמאים .
לסיום, במקרה של חילוקי דעות בין השופטים: לפי המשפט הישראלי כיום (חוק בתי המשפט סעיף 80), בשאלה אזרחית מכריעה דעתו של אב בית הדין. אך בשאלה פלילית, מהי רמת העונש שיש להטיל על הנאשם, הולכים לפי הדעה האמצעית; ורק אם אין אפשרות לדרג את העונשים, ישנו משקל יתר לדעת אב בית הדין. לעומתו, לפי המשפט העברי, אין כל משמעות לדעת אב בית הדין יותר מדעת הדיינים האחרים, ולכן אין להכריע על פיה כדעה מועדפת, אלא לפי הדעה האמצעית כאמור.
סיכום : בגמרא הובאו שלוש שיטות חישוב, במקרה שבו יש שלוש דעות מספריות בין השמאים. ההלכה היא כתנא קמא, שהולכים לפי הדעה האמצעית: לפי הרשב"ם מכריעים כמו הדעה האמצעית, ולפי הרמב"ם עושים ממוצע בין שתי דעות הקיצון. לדעת המהר"י בן לב, כשיהיו שלוש דעות בין הדיינים עצמם, לכולי עלמא הולכים לפי הדעה האמצעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
