ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
היה זה באחת השנים הראשונות אחרי נישואי. יהודי מצווה להרבות בכבוד יום טוב, ובנוסף בראש השנה כולנו שואפים לחוש נקיים וחדשים, וכך מנקים את הבית בצורה מדוקדקת יותר. נוסיף לכך את שיחות הטלפון לאיחולי שנה טובה, וכך הופך היום ליום מרתוני עמוס בעבודה מאומצת.
והנה, ב"ה, מתקדש החג, ואני פוסע לבית הכנסת. ולפתע, ליבי נחמץ בקרבי. נזכרתי בערב ראש השנה בישיבה, עת יכולתי לשבת וללמוד ולהתכונן מבחינה רוחנית ליום הגדול, וכעת עבר עלי היום בהכנות טכניות ומעשיות. כך מתכוננים ליום הדין?
ואז חלחלה בי התובנה – כן! כך מתכוננים!
הקדוש ברוך הוא יכול היה ליצור מלאכים בלבד, והוא בחר ליצור אנשים שעליהם תפארתו. הוא יכול היה גם לצוות על חגים, שכל העיסוק בהם הוא רוחני בלבד, אך הוא בחר לצוות עלינו לחגוג את החג גם מבחינה גשמית. עניין זה בולט במיוחד בערב פסח על הכנותיו המרובות. הקב"ה ציווה למרק ולקרצף, וכשאנו שקועים בכך אנו עובדים אותו ופוגשים אותו. המירוק הגשמי נושא בחובו את השגב הרוחני.
וודאי, הצדדים הגשמיים שבחג מכוונים לשאת עליהם את הקומה הרוחנית, ועלינו להתכונן גם אליה כראוי. אך אל ייחלש ליבנו בטרדות המעשיות העצומות, הם אלה שעליהם בנוי גם הצד הרוחני.
והעניין מופיע בהלכות פסח. פסח, כידוע, הוא – פה סח, פה מדבר. זהו חג שמצוותיו בפה. מצוות ה'מגיד', 'והגדת לבנך', המצווה לספר ביציאת מצריים. וכן מצוות אכילת מצה ומרור (וקרבן פסח), לאכול בפה. הפה מבטא את חיבור הרוחני והגשמי (כפי שמבאר המהר"ל). בדיבור, יוצא רוח מהריאות, פוגש את כלי המבטא הגשמיים שבפה (לשון, שפתיים וכו'), וכך נהגות המילים והאותיות. נמצא שיכולת הדיבור בנויה על המפגש בין הרוחני לגשמי.
לעומת חג הפסח שמצוותיו בפה, בערב פסח יש לנו מצוות אחרות. בזמן שהמקדש חרב, המצווה המרכזית, שעלינו לקיים עוד לפני הפסח, היא ביעור חמץ, "תשביתו שאור מבתיכם". את החמץ אנו מסלקים מבתינו בשתי דרכים – בדיקת (וביעור) חמץ וביטול חמץ. בבדיקה אנו מוודאים באופן פיזי, שאין ברשותנו חמץ. לעומת זאת, בביטול, החמץ נשאר באופן פיזי אצלנו, אך מבחינת מחשבתנו הוא כבר לא חמץ אלא כעפר הארץ. לפי רש"י (פסחים ד:), התורה כתבה 'תשביתו' במקום 'תבערו', כדי ללמד את נושא הביטול, שמספיק להשבית בלב גם בלי להשבית פיזית, העיקר שמבחינת מחשבתנו אין כאן חמץ.
אם כך, סיכום ביניים, מסביב לפסח אנו נפגשים בשלוש מדרגות- בדיקת חמץ רק גשמית. ביטול חמץ רק רוחני, עולם המחשבה. מצוות ליל הסדר – חוליית תפר, מפגש גשמי ורוחני.
בפועל, בערב פסח אנו שקועים במצווה הפיזית של בדיקת וביעור חמץ. איננו עסוקים בחיבור הרוח והגשם כמו בליל הסדר. אנו שקועים נטו בצד הפיזי. אולם, מיד לאחר הבדיקה, אנו מבטלים את החמץ. מתברר שדווקא מתוך העיסוק בעומק החומר, בחמץ עצמו, התעלינו לשיא הרוח – טהרת המחשבה. כל כך טהורים אנו במחשבתנו, עד שאפילו אם יש אצלנו חמץ באופן פיזי, מבחינתנו הוא כעפר הארץ.
ועל גבי קומות אלו, נבנית קומת החיבור הגדולה של אכילת המצה - הלחם הרוחני, והדיבור בפה בענייני יציאת מצריים.
ויהי רצון, שנשמח כולנו במעשינו, ונינצל מאיסור חמץ אפילו במשהו, ומתוך כך נטפס למדרגת גאולת עולמים באכילת פסח מצה ומרור במקדש, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
