ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "צוק איתן"
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"שלום", נשמע קול נשי, "אני מדברת מבסיס הרבנות הצבאית".
"שלום", ענה יוסי.
"תראה, אתה צריך להגיע לכאן ביום ראשון בשמונה בבוקר. זה צו שמונה!"
"אהה... הבנתי. טוב, בסדר", השיב יוסי, חצי מנומנם.
"שבת שלום".
השיחה הסתיימה. יוסי הבין שאין זה חלום והחל לעכל את דבריה. האמת היא שמאז שצה"ל נכנס קרקעית לרצועת עזה לילה קודם כן, הוא היה מוכן נפשית לקריאה. היחידה שלו, המהווה כוח של אנשי מילואים מהרבנות הצבאית, מופקדת על הטיפול בחללים בשעת מלחמה. היה לו ברור שיחידתו תיקרא לדגל, על כל צרה שלא תבוא.
הוא התנחם בכך שלפחות יעשה את השבת עם בני משפחתו, ומאידך לבו הלם בחזקה והמחשבות התרוצצו בראשו, אף על פי שניסה להסיח את דעתו מהן.
ביום ראשון בבוקר השכים קום ויצא לכיוון המתקן שבו הוא משרת, מרחק כמה שעות מביתו שבחבל בנימין. כל הדרך תהה בקרבו מה עומד להתרחש. שמועות רצו באוויר אודות אירועים קשים ומרובי חללים. הוא החל להפנים...
בהגיעו לבסיס הצטרף מיד לאחת החוליות, כאשר המטרה הייתה ריענון הזיכרון בכל מה שנוגע לפעולות הנדרשות אם יגיעו חללים. במהרה התברר ליוסי ולחבריו שאמנם כן, שהפעם זה לא אימון, הפעם זה יהיה שונה מכל מה שהכירו. הפעם מדובר בחללי קרבות, ברמה ובהיקף שלא פגשו.
כמה שעות אחר כך הגיע האמבולנס הראשון אל רחבת המתקן. החיילים המתינו לו בדריכות גדולה, וכמעט קפאו על מקומם כאשר נכנס. פני הנהג אמרו הכול. בשקט, בכובד ראש ובקצירת האומר הכניסו את המיטה לתוך המתקן, והחלו לפעול כפי הנדרש, בשילוב עם הגורמים הבכירים האחרים שהיו במקום. למרות ההלם שאחז בהם התאמצו לשמור על קור רוח, על מנת לפעול במקצועיות ובמהירות ככל שיכלו.
וכך, במשך כשבועיים, חזר המחזה על עצמו. ביום ובלילה, בבוקר ובערב, אמבולנסים בלי הפסקה, עשרות חללים, מראות קשים, כאב גדול באוויר וקבוצת חיילים שיודעת שזכות גדולה נפלה בחלקה לטפל בקדושים הללו, תוך שמירה מרבית על כבודם.
כמובן שיוסי, כחבריו, לא יכול היה להישאר אדיש למה שמתרחש. כל מיני מחשבות רצו בראשו: על חיילים צעירים, בחורי חמד, שכבר לא ישובו לביתם. על המשפחות, שזה עתה איבדו את יקיריהן ויצטרכו לשאת את האובדן כל ימיהם. לא פעם כאשר ניצב לנוכח החללים, נזכר בפסוק "ייוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך". הוא הרגיש שכאן הוא פוגש את הפסוק הזה כפשוטו. לבו, כמעט באופן אוטומטי, זעק את הזעקה לריבונו של עולם.
עם הכאב והצער שלא הִרפו, חווה יוסי גם התרוממות רוח גדולה. הוא הרגיש שעוצמתם הרוחנית של החללים - קדושי עליון שמסרו נפשם למען הכלל - כאילו מקרינה גם מסביבם. באחד המקרים הביט יוסי בפניהם של החללים והרגיש הארה מיוחדת, משהו כלל לא מוסבר, אור גדול. לא בכדי, חשב, אמרו חז"ל שהרוגי מלכות אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם. העוצמה הזאת חיזקה אותו.
במקרה אחר גילה בכיסו של אחד מהקדושים, שהיה בחור ישיבה, חוברת הדרכה הלכתית לתשעת הימים שחולקה לחיילים על ידי הרבנות הצבאית. בנוסף לכך היו מקופלים שם דפי לימוד שונים ותפילות. הוא קרא לקצין בכיר מהרבנות הצבאית, שהיה בחדר, ושניהם נדהמו לנוכח תורה וגבורה, ספרא וסייפא, המקופלים יחד בנשמה טהורה שעלתה למרומים.
במהלך הלחימה הקרקעית במסגרת מבצע 'צוק איתן' הגיעו לשערי המתקן 64 חללים בסך הכול, כולם קדושים וטהורים. ובכל פעם - האמבולנסים, החללים, המראות והתחושות הנלוות.
כשבועיים לאחר תום המבצע, ארגנו חברי קהילתו של יוסי קידושא רבא, כאשר גולת הכותרת הייתה הודאה לקדוש ברוך הוא על כל הניסים הגדולים שעטפו את עם ישראל בכלל ואת החיילים בעזה בפרט במהלך המבצע. יוסי, ש'צוק איתן' הפרטי שלו עדיין סער בקרבו, התקשה לשמוח עם חבריו. הוא ידע שאיש לא יבין מה הוא עובר.
ואז שאל את עצמו: על אילו ניסים אני יכול להודות? הרי מה שראיתי לנגד עיניי היה חלל ועוד חלל ועוד חלל... וכאב וצער והלוויות?
התשובה עלתה מאליה: הרי נפגשתי עם הנס הגדול ביותר! מציאות של בחור צעיר, ישראלי מצוי, שנכנס לתוך לוע הארי, למקום סכנה, לקרבות קשים עם שונאי ישראל, מציאות שבה יש בהחלט סבירות שלא יחזור לביתו בריא ושלם, אם בכלל יחזור... ואף על פי כן, בחר לחרף את נפשו למען עם ישראל. אין זו אלא רוח ה' אשר שורה על מי שבשם ישראל יכונה והיא מפעמת בקרבו בבואו להתגבר על אויבי ישראל - אויבי ה'. עצם הגבורה הזאת, גבורה יהודית לאומית שמתגלה בדור של גאולה, היא נס שאין למעלה ממנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
