ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
בתחילת הפרשה מצוה התורה את היולדת להביא קורבן חטאת במלאת ימי טהרתה. ללא קורבן זה אסורה היא בחלק מהדינים. לדעת חכמים קורבן זה אינו בשל חטא מסויים, אבל במסכת נידה (לא,ב) שואלים תלמידי רבי שמעון בן יוחאי את רבם, "מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קורבן? אמר להם, בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קורבן". בדקות הקשות של חבלי הלידה עלולה היולדת לחשוב שלא תוסיף עוד ללדת, מחמת קשיים אלו, אבל כשרואה היא את תינוקה, מתחרטת היא על שבועה זו, ועל אי קיום שבועה זו מביאה קורבן חטאת.
דין זה נכון הוא גם ביולדת בפעם הראשונה וגם ביולדת בפעם השניה והלאה. חכמים ניסו להבין, גם אם בפעם הראשונה כך היא חשבה, אך בפעם השניה והשלישית היא יודעת לקראת מה היא עומדת, ובכל זאת היא קיבלה על עצמה את הלידה, אם כן בודאי לא תישבע שוב, ומדוע צריכה היא להביא קורבן גם בלידות הבאות, הרי יודעת היא שאלו כאבים זמניים, שאחריהם מתחרטים, ובכל זאת היא חוזרת ויולדת שוב, ומה מקום יש לשבועה, ולקורבן הבא בעקבותיה.
ההסבר הפשוט הוא, דבר לא משתנה בדעתה, גם כעבור פרק זמן מהלידה הראשונה היא יודעת שכאבי הלידה קשים מאד, אך כעבור פרק זמן זכרון הכאבים מתעמעם, ולעומתו תחושת האושר בגידולו והחזקתו של התינוק מאפשרת לה לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה, ואף לחפוץ בלידה נוספת. העובדות אינן משתנות, זווית הראיה מקנה הסתכלות חדשה ונכונה יותר בבחינת הדברים, ומעניקה לכל פרט את נקודת המבט המדויקת. מרחק הזמן גורם לה להתייחס בחיוב לערך הילודה, אף שברגע מסויים חשה כלפיו ריחוק.
*
"זאת תורת היולדת", מפרשיית היולדת, הממוקדת כולה בכאב החריף, וממקמת אותו במקום הראוי לו כעבור פרק הזמן, נסיק לכל התורה כולה. מדי יום מזכירים אנו את יציאת מצרים, קושרים תפילין על זרוענו וראשנו כזכר למאורע זה, ואף על פי כן מעשי היום-יום שוחקים בנו את גדלות המאורע ומשמעותו לחיינו.
הורתה לנו התורה את חובת החגים, שמטרתם לקרב אותנו לערכים הגלומים בהם. מרחק הזמן גורם לטשטוש מה בתחושה הרגשית החריפה של החג. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מחוייבים אנו לשמר את אותם רגעים מלאי הוד של היציאה ממצרים. כי מרחק הזמן גורם לרישומו של היום לפוג, ולתחושת ההודיה כלפי הקדוש ברוך הוא להתעמעם. לכן מספרים אנו ומתארים את אירועי מצרים, חוזרים על קשיי השעבוד, ומזכירים עד כמה רחוקים היינו, ועכשיו "קירבנו המקום לעבודתו". לאחר הקביעה ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", אז אפשר להגיע לשלב של "לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל".
את חג מתן תורה חוגגים אנו לאחר לימוד מסיבי לאורך כל הלילה, לפחות. רק לאחר שנחזור ונשדר לעצמנו את חשיבות הערך של לימוד התורה. רק לאחר שנכין עצמנו לכך בארבעים ותשעה ימים של ספירת העומר, אז נוכל לחוג כראוי, מתוך הכרה עמוקה שזכינו וקיבלנו תורה, ומחוייבים אנו לנהוג כיאה ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
השבוע חוגגים אנו את עצמאות ישראל בארצו. יום קודם מזכירים אנו את מסירות נפשם של חללי מערכות ישראל למען עצמאות זו. יש הגורסים כי מלחמת העצמאות לא תמה. יש הסוברים כי קשיי הימים מסתירים לנו את חסד הבורא, וכברת דרך ארוכה עברנו בחמישים ושלוש השנים. בני הדור שחי בארץ קודם לכן יודעים להעריך את מתנת האלוקים, ואנו – הדור שנולד למציאות זו, ולא חשנו את הקשיים וחבלי הלידה – עוצרים אחת לשנה, מודים על חסדיו, ומייחלים לראות במהרה בגאולה השלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
