ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
ההסבר המסורתי הזה נמצא תמיד לוקה קצת בחסר, ובמשך מאות שנים אנשים הציעו טעמים רבים אחרים לכינוי הזה. אומרים שברגע שהדלת נפתחת לגדולים, גם הקטנים יכולים להיכנס. אני מנצל את ההזדמנות ומציע רעיון משלי בעניין זה.
חז"ל לימדו אותנו שבכל דור אנשים מעלים רעיונות ומציעים פירושים בנושאים תורניים שמתאימים להלך הרוח בסביבה שבה הם חיים ולסוגיות שמטרידות את הדור שלהם. למעשה, תפקידם של הרבנים ומנהיגי הקהילה הוא להראות לציבור הרחב את הרלוונטיות של התורה הנצחית לאירועים של תקופתם ולנסיבות החיים של בני קהילתם.
אני מרגיש שיש לשבת הגדול משמעות וחשיבות מיוחדת למצב בעולם הכללי ובעולם היהודי היום. שבת הגדול מייצגת את אתחלתא דגאולה, את התחלת התהליך, את הנסיעה המטלטלת שבאה לפני הכביש המהיר והנוח בדרך אל היעד הסופי של החופש, החירות, הביטחון וההתעלות הרוחנית.
אינני איש קבלה או פילוסוף. לא אסתכן ואקבע אם אלה הימים שקודמים ממש לימות המשיח או לא. גדולים ממני דנים בשאלות האלה, ואין הכרעה עד כה. אך נדמה לי שכל מתבונן רציונאלי בעולם היהודי חש שאנחנו כיום במצב הפכפך... שיש תחושה שמתחולל שינוי שהופך תוכניות וגישות לבלתי רלוונטיות.
אחרי למעלה מאלף שנים של חיים יהודים תוססים, של קהילה ולימוד תורה ביבשת אירופה, כעת ברור לכולם שאירופה סיימה את תפקידה בכל מה שנוגע ליהודים. לעומת זאת, מדינת ישראל, שמוקפת אויבים, אלימות ואנדרלמוסיה פוליטית ושקועה במחלוקות ובסכסוכים חברתיים פנימיים, מצליחה לגדול ולשגשג.
מעניין לציין, ואולי אפילו מטריד, שהסכסוך הדיפלומטי הנוכחי בין ישראל לממשל בארה"ב מעסיק את התקשורת ואת הפרשנים הפוליטיים יותר מכל נושא אחר. מגוחך לחשוב שהמדינה הקטנה שלנו, שגודלה כשטחה של ניו ג'רזי ואוכלוסייתה שווה אולי לזו של העיר ניו יורק, צריכה להתנצח בתנאים שווים עם מדינה שיש לה השטח, העוצמה והאוכלוסייה של ארצות הברית של אמריקה.
אבל זה בדיוק מה שקורה לנגד עינינו. אירופה, ארה"ב והעולם המוסלמי נמצאים כולם בתהליך של שינוי חברתי, מדיני וטכנולוגי אדיר. העולם שלנו הוא עולם שההורים של הסבים שלנו לא היו מצליחים לזהות אפילו. הגל האדיר הזה של שינוי, חוסר וודאות וסכנה, של פחד ותקווה לטוב גם יחד הם "השבת הגדול" של הדור שלנו. הוא ההקדמה לימים טובים יותר שיובילו לגאולת עם ישראל והאנושות כולה.
נדמה לי שכל המגזרים בעולם היהודי מכירים בעובדה זו. יש מגזרים שמגיבים לזה בהכפלת המאמצים להיאחז בעבר ולקדש את מי האמבט ולא רק את התינוק. אחרים מבקשים למהר ולזנק לתוך העתיד, אך מפני שהאירועים בלתי צפויים והשלכותיהם אינן ידועות, ייתכן שהמאמצים והמעשים שלהם יתבררו לבסוף כחסרי משמעות.
שבת הגדול צריכה לשמש כהגה מייצב בים הסוער שבו אנחנו מפליגים. מפני שהשבת, על כל גדולתה, עוזרת לנו לשאת את המבט קדימה ובו בזמן גם להתבונן לאחור. היא מסיימת שבוע ומתחילה שבוע חדש. לכן היא "הגדול" – גדולה מכל הימים וקדושה יותר מכל הרעיונות הרגילים. היא מתחילה תהליך של גאולה בכולנו ומכוונת אותנו לעבר הגאולה האחרונה של עם ישראל והאנושות כולה.
בלי מעבר דרך שבת הגדול, לא יכול להיות פסח. שכן השגת החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, היא תהליך, לא אירוע שמתרחש בן-רגע. אנחנו שרויים בעיצומו של תהליך כזה שמאלץ אותנו לחשוב על העבר שלנו בצורה חדשה ולמפות את דרכי הפעולה שלנו לקראת העתיד.
חג הפסח, הבא עלינו לטובה, ייתן לנו זמן והזדמנות להרהר במה ששבת הגדול לימדה אותנו. אין "גדולה" גדולה יותר מגישה ריאליסטית שגם משאירה מקום לציפייה לנס. עוד נזכה לחיות ולראות ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
קול צופיך - הרב שמואל אליהו הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ
פרשת ויקרא תשפ"א – שבת הגדול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
