ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
משפחתי היקרה, חברים, אורחים שבאו מרחוק ומקרוב, שלום לכולכם!
יום הולדת הוא זמן מיוחד.
זמן למחשבות והרהורים על העבר, וזמן ולתוכניות וחלומות על העתיד.
אבל בעיקר זמן לומר בו – תודה!
תודה לכל מי שבזכותו הגעתי לרגע הגדול הזה.
כי גם עכשיו, כשאני חוגגת את הגיעי לגיל 67 המכובד וכבר ממש לא ילדה קטנה, לא אוכל לשכוח לרגע את מי שנתן לי יד לאורך הדרך והיה שותף להגשמתו של הנס המיוחד שלי.
ראשית, אומר תודה לארץ . זו ששמרה אמונים כל השנים ומיאנה להיעתר לחיזורי זרים. מי לא ניסה לאחוז בה ולהשתלט עליה, מי לא ניסה להניח עליה יד. והיא, בעקשנות בלתי מוסברת, עמדה כל העת בשממונה, כשהיא מתעקשת לתת את פריה רק לבניה השבים אליה.
תודה לנביאי ישראל שמילות הבטחתם הפלאית על קיבוץ גלויות ושיבה לציון היו קרן אור גם ברגעי האופל והאימה של הגלות ונתנו כוח ותקווה לחלשים ומדוכאים. איזו זכות היא לראות כיצד נבואות האתמול הפכו לכותרות העיתונים של היום.
תודה לעם האחד והיחיד שבמשך אלפיים שנה סירב להיטמע ולהתבולל בארצות מגוריו והמשיך להתפלל לציון כששיר נישא על שפתותיו - 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'.
תודה לכל הגויים האנטישמים שעשו את 'תפקידם' נאמנה, ודאגו להזכיר ללא הרף ליהודים מי הם ושהגלות לעולם לא תוכל להיות הבית שלהם.
תודה לחלוצים ולמתיישבים שהמירו חיי נוחות ועושר על אדמת נכר בעמל ויזע של הפרחת שממה וייבוש ביצות. שמסרו את הנפש ואת הגוף, שכבשו עוד דונם ועוד גבעה, ובעשר אצבעותיהם הקימו לתחיה מפעל התיישבות וחקלאות מפואר שאין עוד כמותו בעולם.
תודה לחיילים ולמפקדים שלחמו בגבורה ובחירוף נפש נגד כוחות עדיפים בנשק ובתחמושת. שהיו מוכנים לשלם אף את הגבוה במחירים למען עמם וארצם.
תודה לאמהות ולבנים, לאבות ולסבים, לרבנים ולהוגים, למדינאים ולעמלי הכפיים שתרמו כל אחד את אורו ואת ניגונו, את משנתו ואת נשמתו, כדי שחלום הדורות יוכל להתגשם.
תודה לכל לומדי התורה ושוקדיה שמזרימים בעורקיי רוח ונשמה, תודה לכל אנשי האקדמיה והמחקר שמקדישים את חייהם לשיפור איכות החיים והיכולת הטכנולוגית.
תודה לכל מי שמבקר את ההתנהלות שלי מתוך שותפות ואיכפתיות ודואג לכך שאמשיך להתקדם בכיוון שבו אני אמורה להתקדם.
ומעל הכול תודה לבורא עולם שדבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם, שפרש עלי את סוכת שלומו ומזריח אור חדש על ציון.
לסיום אומר רק עוד דבר אחד. אני אומנם בת כמעט שבעים, אבל במושגים של מדינות אני עוד ממש תינוקת. אני יודעת שתולים בי תקוות גדולות ואני מקווה שבעזרת ה' ובעזרתכם אצליח להגשים אותן, וכשניפגש ביום ההולדת המאה שלי יהיו כאן כבר 15 מיליון יהודים החיים בכל מרחבי הארץ בחברת מופת אידיאלית שהעולם כולו נושא אליה את עיניו. "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם... כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
תודה לכם. יום עצמאות שמח.
מזל טוב!
(יפורסם גם בעלון 'באהבה ואמונה')
כשהחוקים מתבטלים והסטטיסטיקות נעלמות
אם היו מספרים לכם על אדם שעבר תאונת דרכים קשה, נפצע אנושות והרופאים נלחמו על חייו.
אם היו מספרים לכם שאותו אדם השתקם, החלים וזכה באולימפיאדה בשלוש מדליות זהב – ריצה, שחיה וקפיצה לרוחק.
כמה זמן לדעתכם חלף בין האירוע הראשון לשני?
עשר שנים?
עשרים שנה?
ומה אם היו מספרים לכם שחלפו... חודשיים ?
לא הייתם מאמינים, נכון?
הרי מהפך תהומי כזה אינו יכול להתרחש בזמן כה קצר. זה פשוט בלתי אפשרי!
ואם לא היה מדובר באדם אלא בעם , האם אז התשובה היתה שונה?
מסתבר שלא.
אם כבר היא רק היתה נחרצת עוד יותר.
במערכת ענקית בסדר גודל של עם כדי לחולל שינוי וליצור מהפכה, נדרש זמן ארוך הרבה יותר.
לא של שנים אלא של דורות.
אך אם למשל היו מספרים לכם על עם אחד שעבר שואה נוראית שהכחידה שליש מבניו כשהוא חלש וחסר אונים.
ואחר-כך היו מספרים על עם שמנצח באופן מעורר התפעלות מאות מיליוני אויבים העדיפים עליו בנשק ותחמושת ומקים מדינה משגשגת ומצליחה.
והיו מתעקשים לטעון שמדובר במפתיע באותו העם.
והיו שואלים 'כמה זמן עבר בין האירוע הראשון לשני?'.
מה הייתם אומרים אז?
מאתיים שנה? חמש מאות?
ומה אם יתברר שהמציאות היא שחלפו רקש-ל-ו-ש שנים ביניהם?
נשמע הזוי, לא?
אבל מה לעשות וזה בדיוק מה שקרה!
שלוש שנים בלבד חלפו מן היום בו הסתיימה השואה הנוראית עם תום מלחמת העולם השניה לבין הרגע בו קמה לתחיה מדינת ישראל. במושגים של עם זמן כה קצר נחשב בערך כמו כמה דקות.
איך אפשר להבין דבר כזה?!
האם יש לכך עוד תקדימים בהיסטוריה?!
מסתבר שלא.
כי כשמדובר בעם ישראל חוקי ההיסטוריה אינם תקפים וכללי ההתפתחות הרגילים מתפטרים.
חיי העם הזה מנוהלים לפי תוכנית שמיימית-אלוקית של המהנדס הגדול מכולם.
נכון, לא תמיד נצליח להבין את דרכיו. לפעמים נעמוד משתוממים מול הנהגותיו.
אך תמיד נוכל לראות שיש כאן משהו נשגב שגדול מיכולת ההבנה שלנו.
זה נכון לגבי החלק הקשה והכואב, כמו גם לגבי החלק המאיר ומלא הזוהר.
בתוך חודש אחד מופיעים ארבעה ימים מלאי הוד: יום השואה ויום הזכרון, יום העצמאות ויום ירושלים - ופותחים צוהר אל סוד חייו של עם ישראל.
הם מלמדים שאף פעם אין להתייאש ושאסור לאבד את התקווה. זה נכון באופן פרטי ובוודאי כשמדובר בעם בכללו.
הם מלמדים שדווקא מתוך החושך והעלטה יכול לצמוח אור גדול ושהישועה יכולה להופיע כהרף עין.
הם מלמדים שהקב"ה לא נטש את עמו ולא עזב את בניו, והוא משגיח ומגן בכל דור ודור.
והם מלמדים שתפקידנו אינו להבין הכול, לשפוט, לבקר ולקטר. לפתחנו התגלגלה הזכות והחובה לבחור האם אנחנו מוכנים לקחת חלק במהלך הגאולה ולפעול עם א-ל כדי להביא את הטוב שהובטח לעמו.
(יפורסם גם בעלון 'ישראלי')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
