ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
היא בנויה באופן שמתאים לעולם שהיא קדמה לו. היא לא תובעת מאתנו את הבלתי אפשרי וגם לא סוטה מן הנורמות של החוויה האנושית והטבעית. זאת לא רק תורה חיה אלא גם מדריך מעשי לחיי הפרט והחברה שמעוגן במציאות. על אף שהתורה מאמצת צורת שלטון מלוכנית, היא לא באמת תומכת בהשקפה פוליטית אידיאולוגית מסוימת או בתוכנית כלכלית מקיפה. אדרבא, היא נוהגת בענווה ונמנעת מלכפות על החברה האנושית צורות או רעיונות קבועים מראש.
לכל אורך תקופת התנ"ך, כשהיו נביאים שהדריכו את עם ישראל, הם דיברו כמעט פה אחד על התנהגות מוסרית, על צדק בממשל ובחברה ועל הצורך לנהוג בזולת בטוב לב ובסובלנות. הם שמו דגש על הסכנות המעשיות שניצבו מול הממלכות היהודיות והזהירו מפני היבריס ופרובוקציה.
נביאי ישראל לא תמכו בקפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם, לאומנות, אוניברסליות או כל דוקטרינה אידיאולוגית אחרת. כל האידיאולוגיות, במוקדם או במאוחר, פוגעות בזכויות הפרט ומובילות לחברות רודניות שתומכות שימוש באמצעי רשע כדי להשיג מטרה נעלה כזאת או אחרת. אנחנו מודעים עד כאב למקומות שאליהם האידיאולוגיות של מאתיים השנים האחרונות הובילו אותנו. אידיאולוגיות תמיד מסוגלות להצדיק עוולות שמטרתן להשיג את התכלית המושלמת הדמיונית שלהן.
כשאידיאולוגיה חוברת לדת ומציגה את עצמה כחלק מן הבסיס האמוני של אותה הדת, אותה אידיאולוגיה הופכת לקטלנית כפליים. מלחמות דת לכל אורך ההיסטוריה היו בעצם מאבקים על אידיאולוגיה, שטחים, כוח, רווח כספי ושליטה ולא באמת מלחמות על דת ואמונה עזה.
יש בתורה תרי"ג מצוות. היינו מצפים שזה יספיק. ובכל זאת, בימינו, הן מכוסות באידיאולוגיות סותרות שמייחסות לעצמן מעמד והילה של עיקר אמונה. בעיני האנטי-ציונים שבקרבנו, ביזוי מדינת ישראל והשמצתה שווה לשמירת שבת ולאכילת מזון כשר. האידיאולוגיה שלהם הפכה אותם לשונאים ושנואים. לא ייתכן שזה מצב הקיום שהתורה רצתה ליהודים בפרט ולבני האדם בכלל. לרבים מן הדתיים הציונים, התיישבות בארץ ישראל היא אידיאולוגיה מרכזית שמקבלת עדיפות על פני כל דבר אחר ומוכרחים להודות שיישום קיצוני של האידיאולוגיה הזאת סותר לגמרי את המציאות של ימינו. התורה היא התגלמות ההתחשבות במציאות, לכל הפחות, ומשהו שאפשר ליישם בכל מצב.
מסתבר שבני אדם אינם מסוגלים לחיות בלי אידיאולוגיה שתקיים את התפיסות הפוליטיות שלהם ואת מצעם החברתי. אך עלינו להיזהר שהאידיאולוגיה הזאת לא תהיה מנוגדת למציאות. ממצב כזה לא יכול לצמוח שום דבר טוב.
בכל ספרי הנביאים אנחנו רואים שהמציאות הייתה אבן דרך שהנחתה אותם. הנביא שמואל מהסס, על אף שהוא מצווה על ידי הקב"ה, ללכת לביתו של ישי כדי להמליך מלך חדש על ישראל. הוא אומר לקב"ה "איך אלך ושמע שאול והרגני?" ונראה שהקב"ה מחליט להתחשב במציאות הזאת. הוא מורה לשמואל לקחת אתו עגלת בקר שאותה יקריב בבית לחם כסיפור כיסוי שיסתיר את התכלית האמיתית של נוכחותו שם.
בכל ספרי נביאי ישראל יש למציאות ביטוי חזק בדברי הנביאים. המציאות משפיעה על השקפותיהם. בימי בית שני, רוב חכמי ישראל לא תמכו במרד ברומי מפני שסברו שהוא חסר תוחלת ויוביל רק לחורבן המקדש. המציאות של המעצמה הרומית גברה על האידיאולוגיה של המשיחיות היהודית של אותה התקופה. 60 שנה מאוחר יותר, רוב החכמים לא הסכימו עם האידיאולוגיה של בר כוכבא ורבי עקיבא והתנגדו שוב למרד ברומי, שגם עליו נגזר כישלון.
בעולם היום ובמצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו, כדאי שניזהר ולא נבלבל בין אידיאולוגיה – שאיננה בהכרח אחד מעיקרי האמונה שלנו – למציאות שאנחנו רואים לנגד עינינו. אנחנו צריכים להתפלל שהקב"ה יעניק לנו את החוכמה והיכולת להבחין ביניהן וליישם את האמת ההיסטורית הזאת גם ימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
