ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
הפרשה עוסקת בדינים רבים של ענייני מלאכה: חקלאות, מקח וממכר, ירושות ונחלות. נעסוק אם כן בהשקפה הראויה על המלאכה.
כתוב בגמרא 2 שעתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. כשתבוא הגאולה תהיה שמחה גדולה, לא יהיה צורך בחריש, קציר, טחינה וכל יתר מלאכות הכנת האוכל, אלא אדם יוציא מהעץ עוגה מוכנה, ישב הוא ובניו לשולחן ללא טרדות פרנסה, וכל זמנו פנוי ללמוד תורה. כך יזכה לקיים את דברי המשנה 3 "רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה". אם אדם עוסק בתורה הוא לא יצטרך לעבוד הרבה, כי ה' כבר יזמן לו את הפרנסה בשפע ובכבוד.
כיצד יקיים אדם את דברי המשנה?
נענה על כך במעשה שהיה.
אדם אחד הוריש לבניו סכום כסף גדול וציווה עליהם לפני מותו שיעשו בכסף עסקים וירוויחו, אך שלא ישכחו לעסוק בתורה.
בן אחד פתח סופר שבו הכול מכל כל, כמו הקניונים הגדולים, מלא שפע מכל טוב שבעולם. כבעל העסק הוא היה עומד במקום מהבוקר עד הערב. כבר בחמש בבוקר היה מגיע לראות שהלחם והחלב מובא כמו שהוזמן ונכנס לחנות, מכין את החנות ועומד כל היום לדאוג לשירות הקונים. בערב סוגר את החנות ונשאר לעבור על החשבונות ולסדר עד החנות עד אמצע הלילה. נמצא שבן זה עשה רווחים גדולים, אך אין לו שום פנאי לעסוק בתורה.
אחיו, לקח את כסף הירושה וחשב לעצמו באיזה עסק יעסוק כדי שישאר לו זמן בשפע ללימוד התורה. הכניס לעסוק במסחר ביהלומים. מכיוון שיהלומים הם עסק מכובד, אין קונים יהלומים לא לפנות בוקר ולא מאוחר בערב. כמו כן, כל עסקה היא ברווח גדול. תלה הבן שלט על המשרד: "פתוח בין השעות 10 בבוקר עד 12". בכל יום היה מקבל קונה אחד או שניים ועושה רווח של 1,000 ₪ ברגע אחד. נמצא שהוא מיעט בעסק והרויח בדיוק כמו השני, ומילא את יומו בלימוד תורה.
כך ראיתי גם במעשה שקרה לי.
פעם נתבקשתי לערוך חופה לזוג בשעות הבוקר. הגעתי בזמן שנקבע, והכל היה כבר מוכן. חיכו רק לבואו של אבי הכלה. שאלו את המשפחה מה עיסוקו של האבא, והם ענו לי שהוא מוכר אבטיחים. בסוף הגיע האבא. שאלו אותו בני המשפחה: "למה אחרת?". ענה להם: "הזמנתי 14, מכרתי 12 ושניים לא הצלחתי למכור, לכן איחרתי". שאלתי את האדם שליווה אותי: "מה זאת אומרת? הוא הזמין 14 אבטיחים בלבד? בשביל שני אבטיחים הוא התעכב?". הסביר לי המלווה: "הוא הזמין 14 משאיות ולא הצליח למכור שתי משאיות". בהמשך, בסעודה דיברתי עם האב והבנתי שהוא קם מוקדם כל בוקר, עובד שעתיים קשה וכך פנוי בכל שאר היום.
למדנו מכאן שכל אדם יכול לתכנן לעצמו את חייו באופן של "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה".
המשנה ממשיכה ואומרת "הוי שפל רוח בפני כל אדם".
אנשים שעושים כך יודעים מהו עיקר ומהו טפל, לכן אינם בעלי גאווה.
מסיימת המשנה: "ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה לתן לך".
בילדותי היינו גרים בעיר העתיקה. שם היינו רואים אדם יושב בבית קפה לבד, ופתאום באים עוד ויושבים על ידו, מתחילים לשחק "שש-בש" וקלפים. זה פירוש המשנה "אם בטלת מן התורה יש לך בטלנים הרבה כנגדך".
מצד שני היינו רואים בבית הכנסת זהרי חמה שבמחנה יהודה איך יושב אחד וקורא תהלים. מיד באים עוד שנים וקוראים איתו ומיד עוד שניים מצטרפים לקריאת התהילים.
אם אתה מבטל תורה תמצא יש בטלים הרבה איתך, ואם אתה רוצה ללמוד תורה, כולם יבואו ללמוד איתך.
השבוע חל ל"ג בעומר, ומסופר 4 שאחרי שרשב"י ובנו רבי אלעזר ברחו מאויביהם הם ישבו 12 שנים במערה. בכל אותם השנים הם אכלו חרובים ושתו מי מעין. אנו מאמינים לדברי חכמים, ואם כן זה ממש פלאי פלאות, כיצד אדם יכול 12 שנים להסתפק בחרובים בלבד. כעבור 12 שנים הם יצאו מהמערה. בדרכם ראו אנשים זורעים וחורשים. מכיוון שכל אותם שנים הם רק למדו תורה, הם התפלאו לראות שאנשים זורעים וחורשים כדרך העולם. אמר רשב"י: "כיצד הם מניחים את לימוד התורה שהיא חיי העולם, ועוסקים בחיי השעה?!". מיד כל מקום שרבי שמעון בר יוחאי ובנו נתנו בו עיניהם מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה: "באתם להחריב את עולמי?! חזרו למערתכם!". מיד חזרו למערה וישבו שם 12 חודש. כשהבינו שהגיע זמנם לצאת יצאה בת קול ואמרה "צאו ממערתכם, שהגיע הזמן שחטאתכם תכופר". שוב ראו אנשים זורעים וחורשים. בכל מקום שר' אלעזר היה מכה, היה ר' שמעון מרפא. אמר רבי שמעון לבנו: "תניח לעולם שינהג כמנהגו, די לעולם שאני ואתה נלמד תורה ונגן על העולם כולו".
למדנו מהסיפור שיש שלוש דרגות:
הדרגה הפשוטה ביותר היא של האנשים שהמשיכו לחרוש ולזרוע. מעליהם קדושתו של רבי אלעזר שמרוב עיסוקו בתורה לא הבין כיצד אפשר לעבוד, והיה מכה ושורף את כל מה שראה. ומעל לכל, מעלתו של רבי שמעון שהיה מרפא, כי למרות רוב שקיעתו בתורה, הבין גם את מעלתם של עמלי הכפיים.
בדרך כלל כל אחד רואה את העולם על פי המשקפיים שלו. כך לדוגמא: אדם שהוא למדן, שקדן, עוסק 24 שעות תורה, יוצא ורואה אנשים מתבטלים ולא רואה זאת בעין יפה, כי הוא לא מבין אותם. כך גם אדם עשיר, הנהנה מיגיע כפו, רואה אנשים עניים, לדוגמא, חתן וכלה בלי כסף, נותן להם 30 ₪. הרי ביכולתו לתת לו 100 ₪?! אלא שכך טבע העולם, האדם רואה את מעמדו ולא רואה את השני. הוא חושב שכמו שהוא יכול לעבוד ולהרוויח כך יצליחו כולם ואינו מודע לקשיים העומדים אצל האחר. אולי ישנו חולה קשה הנדרש לטיפול אצלם בבית, ומוציאים כספים רבים על הטיפול בו? או שיש למשפחה חובות רבים וכדומה? אבל כך טבע העולם, שאדם נמצא במצב אחד, ולא רואה את המצב של האדם השני.
מעלתו של רשב"י היתה שהוא הצליח להבין את מעלתם הפשוטה של העובדים.
בירושלים עיר הקודש, היה צדיק גדול בשם רבי אריה לוין. הוא היה רבם של האסירים, עזר לחולים, היה מלא מצוות ומעשים טובים, מוסר ודרך ארץ.
פעם עבר ברחוב, והיה שם גבאי שחיפש אנשים להשלים מניין. אמר לו רבי אריה לוין: "אני כבר התפללתי מנחה, אבל אכנס להשלים מניין". והנה ראה רבי אריה לוין שעובר ברחוב על יד פתח בית כנסת אדם פשוט בלבוש דל ואביון. שאל אותו רבי אריה: "התפללת מנחה?". אמר לו: "לא". אמר לגבאי: "הנה, יש כאן יהודי שלא התפלל מנחה, והוא יכול להתפלל אתכם ולהשלים לכם מניין". אמר הגבאי: "אדם זה ישלים לנו מניין?! הרי הוא פועל ניקיון בעירייה!". אמר לו רבי אריה לוין:
"אתה לא מוכן לצרף למניין יהודי ובמקומו מכניס גנב?!". התפלא הגבאי ושאל:
מי גנב?". אמר לו רבי אריה: "אני גנב, אם אתה חושב שאני צדיק, אני גונב את דעת הבריות. יש כאן אדם שעובד כל היום לפת לחם ביושר, זה העבודה שלו, ואתה לא לוקח אותו להשלים מניין?! אל תזלזל ביהודי כזה שעמל בעבודתו להשלים מניין!".
בספר שבעים פנים לתורה, מסופר על ר' משה לוי ששון שאמר: "תשעה גאוני עולם אינך אתה יכול לעשות מהם מניין לתפילה, ואלו עשרה עמי ארצות מצטרפים לכל דבר שבקדושה.
עוד הוא אומר: גם ארמון מפואר ביותר, בונים אותו בטיט ובחימר ביסודות. לא עושים את היסודות מזהב.
כך האנשים העובדים, הם בונים את העולם. כך אמר הרב ששון בכדי לחזק את האנשים.
וכך אומר רבי שמעון בר יוחאי לרבי אלעזר: "בני היקר, כך ה' בנה את העולם, בכדי שישבו ויעבדו, ואין לנו להקפיד עליהם בכך".
בגמרא 5 מובאת מחלוקת בין רבי שמעון בר יוחאי לרבי ישמעאל. רבי ישמעאל אומר שהתורה ציוותה שאדם ילמד תורה, אך יתעסק לפרנסתו כדרך העולם. רבי שמעון חולק ואומר שאם כן יהיה הרבה ביטול תורה, ולכן אדם צריך לעסוק בכל זמנו בלימוד התורה, והגויים יבואו ויעשו את כל המלאכות הנצרכות בשביל עם ישראל.
אומר שם אביי: "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן".
וכך גם הורה רבא לתלמידיו שלא יבואו לפניו לעסוק בתורה בחודשי ניסן ותשרי, כי הם הזמנים העיקריים של מלאכות החקלאות, בניסן קוצרים ובתשרי מכינים את היין והשמן מהיבול שנאסף כל השנה 6 . כך יוכלו התלמידים להתפרנס בכבוד ולא יטרדו במזונותיהם כל השנה.
נמצא לסיכום:
• הצדיקים הגדולים יודעים להכיר במעלתם של עובדי הכפיים.
• אדם צריך לעסוק בעבודה שעל ידיה הוא יוכל לפנות לו זמן לעיסוק בתורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








