ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
משה רבנו, באחת התפילות שלו שמופיעות בספר תהילים, מצווה אותנו "למנות ימינו". טוב, אין ספק שספירת העומר מספקת לנו הזדמנות לעשות זאת באופן סדיר ומשמעותי. כמו בכל המצוות, גם כאן אנחנו מצווים לא להסתפק בקיום המכאני של המצווה, אלא גם, ואולי בעיקר, להבין את רוחה ולהפנים את הלקח התורני הכללי שהיא מלמדת אותנו. ובעשותנו כן, לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים להתמודד עם ערכים סותרים ומצבים בעייתיים. ואז עולה השאלה איזה ערך יכריע, או איזו התנהגות עלינו לאמץ לנו.
מטבע הדברים, השאלה הזאת איננה מוגבלת לימי ספירת העומר אך הואיל והספירה נמשכת זמן ארוך יחסית, ברור שיצוצו במהלכה כמה וכמה הזדמנויות להתמודד עם הדילמה הזאת. במובן הזה, ספירת העומר היא שעת מבחן בשבילנו בכל מה שנוגע להבנת התורה והמורכבות של מערכת הערכים האלוקית שלה.
פעם יצא לי לנסוע בשירות הסעות עם חבר, והיה לנו גם הכבוד לחלוק את הרכב עם רב גדול וחשוב. הנהג הלא-יהודי של ההסעה הפעיל את הרדיו ברכב בשקט והאזין למוזיקה קלאסית תוך כדי נהיגה. מאחר שזה היה בימי ספירת העומר, והרבה יהודים אדוקים נמנעים מהאזנה לכל סוג של מוזיקה בימי הספירה, הדבר הטריד אותנו. האיסור על האזנה למוזיקה בימי הספירה הוא אחד המנהגים הרווחים בקרב חלקים נרחבים בחברה היהודית.
החבר שהיה אתי ואני ידענו היטב שהרב הגדול שיושב לצדנו לא היה שומע מוזיקה במקלט הרדיו בביתו בימי הספירה, ולכן הצענו לו שאחד מאתנו יבקש מהנהג לכבות את הרדיו מפני שזה מפריע לנו. אך הרב הגדול אסר עלינו לעשות זאת ואמר "הנהג הזה תקוע במכונית ונוהג בניו יורק בתנועה איומה כל היום. זאת הפרנסה שלו, והוא חייב לעשות זאת כדי להקל על השעמום ולהרגיע את עצביו כדי שיוכל להעביר שעות העבודה שלו באופן נעים יותר, הוא מאזין למוזיקה קלאסית ברדיו. התורה לא הייתה רוצה שאגזול ממנו את העונג הנחוץ לרווחתו רק בגלל הקפדה על מנהג שבדרך כלל הייתי מקיים. אנא, הניחו לו לנפשו ואל תאמרו לו דבר." מיד חשבתי לעצמי שזה עתה הייתי עד לצורת חשיבה של יהודי שומר תורה ומצוות באמת.
אחד הרעיונות הבולטים בעניינה של ספירת העומר הוא שאדם סופר לא רק את הימים אלא גם את השבועות. על אף שיש דיון הלכתי נרחב בדבר המשמעות לספירה הזאת וסיבותיה, לספירת השבועות כחלק מקיום מצוות ספירת העומר נלוות גם השלכות מוסריות. כשאנחנו סופרים את השבועות ולא רק את הימים, אנחנו נותנים למצוות שלנו ולקיומן השקפה ארוכת טווח. אנחנו מרחיבים את האופקים ולא רואים את היום הזה כיחידה נפרדת אלא כחלק מתהליך בזמן שיוביל לבסוף להתגלות השכינה ולהגשמה עצמית יהודית. בלי ללוות את הימים שלנו בהישגים, תקווה ומחויבות – מה שמשתמע מספירת השבועות – תמיד נמצא את עצמנו לא מגיעים אל הרף שהתורה הציבה לנו. לכן ספירת השבועות מלמדת אותנו שיעור חשוב ומרחיבה את טווח הראיה שלנו מעבר ליום שבו אנחנו נמצאים.
את היהדות יש לראות בקשר ברחב ועל הדקויות שלה. היהדות משלבת עבר ועתיד ומתארת את עצמה כזרז לתהליך של התפתחות האנושות ובניית ציוויליזציה מוסרית. זה השיעור החשוב והרלוונטי שאנחנו יכולים וצריכים ללמוד מספירת העומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
