ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
אומרת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
המהר"ל בנצח ישראל (פרק נא) מבאר שהמלאכים נחלקו כיצד תבנה ירושלים, האם במידת החסד או במידת הדין, כי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ושוהם צבעה לבן שמסמל חסד וישפה צבעה כאש, אדומה, ומסמלת מידת הדין.
ונראה ביאור הדבר האם הגאולה תהיה במידת החסד האלוקי, לפנים משורת הדין, ללא תלות במעשיהם של ישראל, אלא לפי רוב טובו של הקב"ה בלי גבולות, או שהגאולה תהיה במידת הדין - זכיותיהם של ישראל יגרמו לגאולה שתבוא. יש צדדים של מעלה כאשר הגאולה באה במידת החסד, כי אז אין גבול לחסד, ויש צדדים של מעלה שהגאולה באה במידת הדין שאז ישראל שותפים לגאולה והחיבור הוא משני הצדדים, בין ישראל לאביהם שבשמים. כך מתנסח בעל ה"תניא" (ליקוטי תורה, פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) בהסבירו את דברי חז"ל אלו: האם הגאולה תהיה באיתערותא דלעילא או באיתערותא דלתתא.
"אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין", כלומר השלמות תהיה משני הצדדים, גם זכויותיהם של ישראל יהיו הבסיס לגאולה ועל זה יוסיף הקב"ה כהנה וכהנה ממידת חסדו.
צריך לומר שהמחלוקת בין המלאכים אינה מחלוקת במציאות. וכי המלאכים לא יודעים איך המציאות תהיה?! וגם לא מסתבר שהאמוראים חולקים במציאות ואחד מהם טועה, אלא שהגאולה אכן תהיה בשני האופנים גם בחסד וגם בדין. והמחלוקת היא מה העיקר, האם העיקר הוא ההשתדלות והזכויות, או העיקר הוא השפע האלוקי. כל אחד מביט במבט שלו ומדגיש את המידה שהוא רואה כעיקרית, והקב"ה אומר "כדין וכדין" - על ידי שניהם תהיה השלמות היותר גדולה.
פירושה של מידת החסד היא שהכול יזרום בקלות, ומידת הדין פירושה או בהשתדלות גדולה של ישראל, או בייסורים שמרבים זכויותיהם של ישראל שסובלים ולא בועטים ולא עוזבים את עמם. יכול גם להיות ששניהם ביחד יביאו לגאולה, מצד אחד סייעתא דשמיא גדולה ומצד שני ייסורים. נתבונן נא בגאולת מצרים. מצד אחד חסד אלוקי נפלא, ומאידך הייסורים הקשים, "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב), שניהם היו בגאולת מצרים, לא היו זכויות של מצוות אבל היו זכויות שסבלו ונשארו נאמנים.
מה הדגש בעבודת ה'?
המחלוקת היא גם בהדגשים בעבודת ה', לא רק בהסתכלות מה הוא המצב השלם. לאמור, מה צריך להיות הדגש בעבודת ה', להכיר שהכול תלוי באדם ועליו להתאמץ ולעסוק בתורה ולקיים מצוות בכל ההשתדלות, או העיקר הוא המשכת החסד האלוקי ואז צריך להתבטל כלפי ה'. האם העיקר הוא הלב המבקש, הכוונה שמתבטאת במעשים שהם לפנים משורת הדין, הממשיכים את החסד האלוקי, או העיקר הוא השלמות האישית של האדם, וכבר דן בזה המפרש על הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ב, א-ב), האם העיקר שיגיע אדם לאהבת ה' ויראתו ועניינם של כל המצוות הוא להביא את האדם לכך, או עניינם של אהבת ה' ויראתו הוא להביא את האדם לקיום כל המצוות והקיום הוא העיקר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
