ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': בראשית כו עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי".
החידוש הזה של בחירתו של אברהם אבינו רמוז בסמיכות הפרשיות, פרשה קודמת מסתיימת במילים "וימת תרח בחרן". ויש בכך קושי מבחינת התאריכים כמו שציין רש"י שם, וז"ל:
"וימת תרח בחרן - לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרויים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי".
המהר"ל ב"גור אריה" מתקשה בתירוץ רש"י, להבין כפשוטו שהתורה העלימה את מציאותו של תרח, אלא מפרש שכאן נבחר אברהם וממילא נעשה כבריאה חדשה שאינה מתייחסת לתרח, כמו גר שנגייר שהוא כקטן שנולד. וכדי הדגיש זאת מציינת התורה שבהליכתו של אברהם לארץ ישראל כביכול תרח מת בשבילו! נראה שבשביל לגלות את המהות החדשה של אברהם אבינו באו עשרה הניסיונות שנסהו ה'.
וכך מפרש הרמב"ן (בראשית פרק כב פסוק א):
"... אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
לדבריו הניסיון הוא כמו העלאה על "נס" להוציא לאור ולגלות לעין כל את הכוחות הקיימים כבר אצלו.
וכך מפורש במשנה אבות (פרק ה משנה ג) "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום". רצונם לומר, שע"י הניסיונות נודע דבר חיבתו של אברהם.
נראה להקביל את עשרת הניסיונות של אברהם לעשרה מאמרות שנברא העולם ולעשרת הדברות שנתנו בסיני. כך אומר בעל הטורים, שלכן פתח הכתוב במילים "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'", משום שזה כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. והרעיון בכך, שעשרה המאמרות נתגלו בעולם ע"י אברהם אבינו שהתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בהם. והם עתידים להוסיף ולהתגלות בעשרת הדברות בהר סיני 2 . והנה בשלושת העינינים הנ"ל, אנו מוצאים שהמאמר הראשון שבהם הוא אינו מאמר מפורש, אלא נאמר כעובדה, והוא כולל את כל העשרה. כך בעשרה מאמרות שנברא העולם, הראשון שבהם הוא "בראשית", שאינו מאמר מפורש והוא כולל את כל הבריאה. וכן בעשרת הדברות, הדבור הראשון הוא "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אין בו ציווי אלא קביעת עובדה, והוא כולל את כל עשרת הדברות. וכן הניסיון הראשון של אברהם אבינו 3 היה הניסיון באור כשדים, שלא נזכר בפירוש בתורה, ולא נאמר שם ציווי או אמירה, והתורה רומזת לכך בברית בין הבתרים "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים", וזה דומה לדבור ראשון של עשרת הדברות "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הצד השווה לכולם, שהיה בהם כעין לידה של מציאות חדשה יש מאין, כך בבריאת העולם בבראשית וכך בבחירת אברהם אבינו, שבאור כשדים נבחר וכאילו נולד מחדש, ושוב אינו מתיחס לתרח אביו. וכך במתן תורה שבו נבחרו ישראל וקבלו הויה חדשה 4 .
כיצד עבר אברהם את המשוכה הזאת, של המעבר מבן נח לאבי האומה הישראלית שקבלה תורה? מבואר במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה לט):
"ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שם שיר השירים ח' ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', אחות לנו קטנה - זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע. קטנה - שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים. ושדים אין לה - לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה - ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש. אם חומה היא נבנה עליה - אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה. ואם דלת היא נצור עליה - אם דל הוא במצות ובמעשים טובים נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה. אמר לפניו: רבון העולמים! אני חומה - מעמיד אני דברי. ושדי כמגדלות - זה חנניה מישאל ועזריה. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום - שנכנס בשלום ויצא בשלום".
לפי המדרשים אברהם אבינו היה בדור הפלגה ושם הוא התריע כנגדם, שהם כופרים בקב"ה, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" פירשו במדרש "כנגד אברהם אחד וה' אחד". והם התפלגו כיון שהיה חסר להם האמונה בה' אחד, ולאברהם אבינו היו הסגולות לאחד את כל הפרטים המפולגים, וזהו " כזה שהוא מאחה את הקרע".
אולם המעבר הזה מקטנות לגדלות אינו קל כל עיקר, כיון שהיה חסר תורה ומצוות, ובלא זה אי אפשר לו להשפיע, אולם תורה ומצוות לא יקבל כל זמן שלא נבחר, ונשאלת השאלה " מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה"? וכאן באה התשובה, שאם הוא ימסור נפשו בהחלטיות על אמונה בה' אזי יבנה עליה "טירת כסף" היינו כלל ישראל שנקראו "כנפי יונה נחפה בכסף" (עיין שם בהמשך המדרש). וזה הביא לאותו ממהפך בנפשו של אברהם שהכשיר אותו לקבל תורה ומצוות.
וכך היה במתן תורה, שישראל אמרו "נעשה ונשמע", והקדימו נעשה לנשמע , שזו אמירה החלטית לעשות אפילו אם אין מבינים מה לעשות, וזה הכשיר אותם לקבל תורה.
^ 1 עבודה זרה דף ט עמוד א "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן. שני אלפים תורה מאימת? אי נימא ממתן תורה עד השתא, ליכא כולי האי, דכי מעיינת בהו, תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי! אלא בראשית יב מואת הנפש אשר עשו בחרן".
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
